Kol Yaakov on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) סעי' א' ס"ת שאינו מוגה אסור להשהותו וכו' כתב השו"ג אות א' וז"ל הכא במאי עסקינן בב"ה שצוה לסופר לכתוב לו ס"ת ואחר שכתבו ולא הגיהו הלך לו והוא אינו יודע להגיהו ואינו מוצא סופר אחר להגיהו אסרו חכמים להשהותו יותר מל' יום שמא יש בו טעיות וכשקורא בו בביתו קורא בטעיות ושבשתא כיון דעל [על, על] כן אמרו חכמים שיעור ל' יום אם מצא בתוך הזמן הזה מי שיגיהו קורא בו ואם לא יגנז שלא יבא אחר לקרות בו וישתבש בטעיות עכ"ל. וכתב עוד שם דאם יש ס"ת אחר כשר לקרות בו ואין קורין בס"ת הפסול אינו עובר משום אל תשכן באהלך עולה ע"ש. משמע דאם אין צורך לקרות בו ומשהה אותו אינו עובר עליו משום אל תשכן וכו' ועל זה נהגו הסופרים שמשהין ס"ת ה' או ו' חדשים ויותר בלא הגהה מפני שעשוים למכור ולא לקרות בהם ועוד בזמן שמשהין אותו אינו תפור ועשוי יריעות יריעות ואין דרך לקרות בס"ת כזה:
ב) שם אסור להשהות וכו' לא לבד אם בודאי יש בו טעות אלא אפי' מסופק אם יש בו טעות א"ל. מלא"ש כלל ט"ז אות א' בחכמה אניה דיונה פרק ל"ח אות א':
ג) ס"ת שנמצא בו טעות א' ונשכח ונתערב בס"ת אחר יחפשו חפש מחופש ואם לא נמצא יש להתיר. בית לחם יהודה בגליון הש"כ הנ"מ ברכ"י אות ח' פ"ת אות א' קה"ס סי' י"ט אות א' בלשכ"ה בי"מ בדיני תפירה אות ל' זכ"ל בדיני ס"ת עקרי הד"ט סי' ז' אות ט"ז:
ד) שם בהגה. וה"ה לשאר ספרים פי' בין ספרי נביאים וכתובים בין בתלמוד ופירושים ושאר ספרים שצריכים לפרש דיני התורה ומצותיה ב"י עי"ש:
ה) שם בהגה. ואין להגיה שום ספר על פי הסברא וכו' כתב ברכ"י אות ב' בשם מהריק"ש אם הודיע בתחלת הספר שהגיהו מסברתו מותר אבל הרו"ח אות א' כתב דלא מהני מה שמודיע בתחלת הספר שהגיהו מסברתו אלא בתנאי שלא ימחוק לגמרי הנוסחא הראשונה אלא יניחנה כמות שהיא והוא יגיה עליה מסברתו מה שנראה וכתב אפשר שגם מהריק"ש בהכי מיירי אלא שקצר בדבריו עי"ש ועיין ברכ"י אות ג' פ"ת אות ג':
ו) סעי' ג' ס"ת שנמצאו בו ג' טעיות וכו' כתב פ"ת אות ז' בשם בנ"י אם נמצא טעות אחד והגיה וכן ב' וכן ג' והוגה בנתים עד שלא היו ג' טעיות יחד א"צ להגיה כולה אבל בספר א"ר א"ת סי' קמ"ג סע"ק יו"ד כתב אף שנמצאו ג' טעיות בסירוגים ותקנו וכשבא הטעות הג' כבר תקנו הראשונים הוי מוחזק בטעות דזיל בתר טעמא עי"ש וכתב עוד פ"ת בשם הבנ"י וז"ל שי"א דכל זה דוקא בס"ת שאין ידוע שהוגה פעם א' אבל אם ידוע שהגיה אותה מגיה מומחה אפי' אם נמצאו בה אח"כ כמה טעיות א"צ להגיה אותה כולה אלא מתקן מה שנמצא והכי נהוג כן הוא בקצור שם אבל בפלפול שם מבואר שאין דעתו כן אלא דאף אם הוגה ע"י מוחזק אם נמצא אחריו ג' טעיות צריך בדיקה עכ"ל ועיין מלא"ש כלל ט"ז אות ג' בבינה שתמה על הרב קה"ס סי' י"ט או' ב' שהעתיק דברי הבנ"י מה שכתב בקיצור ולא נתעורר על מ"ש בארוך ועיין ת' דב"ש סי' שנ"ו אם סופר ומגיה טעה בג' או בד' ספרים שכתב או הגיה הוא מוחזק למוטעה ולא אתמחי גברא ועיין להרב הנז' סי' שי"ט שכתב היכא שהטעיות הם באותיות ובמלות שונות ורחוקות זו מזו כגון א' בספר בראשית וא' בספר ויקרא דלא שייך לומר בכגון זה איתרע חזקתיה דסופר ולא נאמינהו אפי' אח"כ יחזור ויגיהם עי"ש:
ז) שם ג' טעיות וכו' אלו הג' טעיות אפי' הם בחסרות ויתרות יפה ללב אות א' ועיין א"ר סוף סי' קמ"ג שכתב בשם זקנו הגאון דלא מקרי מוחזק בטעות אלא כשיש שלשה בשינוי ענין ולשון אבל כשאחד מהם חסר ויתר לא עי"ש ועיין אניה דיונה פרק מ' במאיל המלואים אות ה' שהביא דברי הא"ר הנז' וכתב עליו וז"ל צל"ע אע"ג דקימ"ל דלא בקיאינן בחסרות ויתרות מ"מ כיון דאנן כותבין האי תיבה מלא וחסר וחזינן דהאי סופר לא דקדק היטב א"כ הו"ל כשאר טעות וצ"ע לפענ"ד עכ"ל:
ח) שם אסור לקרות בו עד שיגיהו וכו' ואע"פ שתקן אלו הג' טעיות אסור קרות בו עד שיגיהו כולו מראשו ועד סופו לבוש סעיף ג' שו"ג אות ה' אניה דיונה פרק מ' אות ג':
ט) סעי' ד' ס"ת שיש בו ג' טעיות וכו' ואם היו ד' יגנז וכו' יש אומרים דהאי יגנז לעולם קאמר ולא מהני בגרידה שיגרור הטעיות ויחזור ויכתוב על הגרד משום דהוי מנומר הריב"ש בת' סי' ז' אבל לפי תשובת הרשב"א שהביא שם גם בד' טעיות יוכל לתקן בגרידה והא דאמרינן בגמ' יגנז היינו עד שיתקן ולא הוי בזה מנומר ועיין בתשב"ץ ח"א סי' קכ"ה וקכ"ז שסומך על דעת הרשב"א וכ"כ הרב גו"ר חא"ת כלל ב' סי' ה' וז"ל דהשתא שהסופרים הם בקיאים ואומנים הרבה ודרכם אפי' לענין חסרון שגוררין בתוך השטה וכותבין שם את החסרון א"כ ליכא לפלוגי בין שהטעיות הם בחסרון או בתוספת דכשם שבתוספת מכשירנן להו ואפי' טובא לפי שתקונם הוא ע"י גרידה א"כ ה"ה נמי לענין חסרון שיש להכשיר אפי' בטעיות מרובים כיון שתקונם הוא ע"י גרידה עכ"ל ועיין קה"ס סי' ג' אות ב' בלשכ"ה סי' י"ט אות ג' וכן נוהגים פה בגדאד יע"א דאפי' יש כמה טעיות חסירות בכל דף ודף ואפי' אין דף בלא ד' טעיות גוררין הטעות וכותבים על מקום הגרר:
י) שם ונשאר אפי' דף אחד מאותו השאר וכו' ודוקא אם מתחילה נכתב כך בלא ד' טעיות אבל אם נכתב בארבעה טעיות והוא רוצה להחליף יריעה אחת שיהא דף אחד שבה מציל לתקן על ידו כל הדפין זה לא מהני ב"י פרישה אות ג' קה"ס סי' י"ט אות ג' מלא"ש כלל מ"ז אות ד' אניה דיונה פרק מ"א אות ג':
יא) ס"ת שיצא מיד הסופר צריכים להגיהו מראשו ועד סופו אניה דיונה פרק מ"א אות ד':
יב) סעי' ה' בהגה ומ"מ נהגו הסופרים לתקן וכו' וכן כתב הלבוש שנהגו לתקן וכן כתב השכנה"ג הגה"ט אות ב' בשם משאת בנימן דכל שאין הדלוג יותר מג' שטין יכול לתקנו אפי' לכתחלה ולגרור כמה שטין וגם למעט הכתב כדי להכניס הדילוג וכן נוהגים פה בגדאד יע"א לתקן לכתחלה אבל יותר מג' אסור לכתחלה לתקן משום דמחזי כמנומר רק יסלק את היריעה אמנם בדיעבד אם עבר ותקן אין בידנו לפסול הס"ת קה"ס סי' י"ט אות ו' מלא"ש כלל ט"ז אות ה' בחכמה אניה דיונה פרק מ"א אות ז' ובמאיל החלואים שם וצריך לשרשט מחדש את השטין אם אין השרטוט ניכר ואין מדחיקין את השטין זו לזו יותר מאשר היו בראשונה אלא רק ממעטין את הכתב וצריך ליזהר שיהיו האותיות בשוה בארכן עם שאר האותיות ולא ישנה צורת איזה אות דהיינו הרי"ש לא ידמה לוא"ו והדל"ת לזיי"ן וכיוצא בהן עיין מלא"ש שם אמ"ש כלל ט"ז או' ו':
יג) ואם רוצה להכניס הדילוג באופן אחר דהיינו אחר שגרר השטין הכתובים כבר ישרטט מחדש ויעשה השרטוטין יותר סמוכין זל"ז מאשר היו בראשונה ג"כ מותר אלא שבאופן זה אין לעשות לכתחלה כ"א שיגרור שטה א' ועל אותו ריוח כותב ב' שטין וכן גורר ב' וכותב על מקומם ג' אבל לגרור ג' ולכתוב על מקומם ד' או ה' שטין אסור לכתחלה אלא יסלק היריעה אמנם אם כבר נעשה כן גם בזה אין לפסול הס"ת מלא"ש שם ועיין שכנה"ג שם: