אפשר לעשות מחיצה. וקשה דהא קי"ל בסי' שט"ו דאסור לעשות מחיצה בשבת בפני אור כדי שישמש מטתו. וי"ל דהתם איורי מחיצה גמורה שיקשרה שלא תנוד ברוח דבזה עושה רשות בפני עצמו. אבל הכא איירי לעשות מחיצה בעלמא בפני הנר. ומהני לזה דיכול להאפיל בטליתו. אבל בלא מחיצה אסור לשמש בפני הנר אפי' כשמאפיל בטליתו שכ"כ בהגהות מיימוני בשם תוס' ויסוד של הראב"ד. והט"ז סי' תקי"ד סס"ק ב' תי' דהמחיצה לא הוי תיקון ביו"ט דקי"ל כר' יהודה מכשירי אוכל נפש מותר לעשותו ביו"ט. א"כ מותר לכבות את הנר כדי לשמש. אלא שאין מורין כן. וה"ל כעשיית מחיצה לצניעות בעלמא ע"ש. הנה תי' זה שפיר לתי' ראשון שכתב רבינו בסמוך. אבל לתי' שני במידי דלאו אוכל נפש החמירו טפי הקושיא במקומה עומדת ולפמ"ש הכל ניחא:

אע"פ שהתירו בעילת מצוה ע"י מתוך. בכתובות דף ז'. מתוך שהותרה חבורה לצורך אוכל נפש כגון שחיטה. ותוס' שם הקשו קושיא זו ותירצו הני שני תירוצים: