רבינא אמר אע"פ שאין עליו בשר שרי. רש"י וראב"ן פירשו דשרי לטלטל טלטול גמור ורבינא פליג אדרב אדא ואדרב חייא בר אשי. אבל הטור בסימן תקי"ח וכ"פ בש"ע סעיף ג' לקח עץ לשפוד וצלה בו בשר אסור לטלטלו אחר כך אלא שומטו ומניחו בקרן זוית. וזה תימה דהא רבינא ע"כ שרי לטלטלו טלטול גמור דהא מדמה לקוץ ברה"ר ובשבת דף מ"ב אמר רבינא קוץ ברה"ר מטלטלו פחות מארבע אמות דאיסור מדרבנן הוא ובכרמלית מטלטל אפילו טובא. דבמקום היזקא לא גזרו רבנן שבות וכ"פ בש"ע סי' ש"ח סעיף י"ח. וא"כ למה פסק הטור וש"ע דשפוד אסור לטלטלו כ"א טלטול מן הצד. ונראה דס"ל כשיטת בה"ג הביא המ"א סי' ש"ח ס"ק ל"ז דדוקא קוץ שאינו נראה. אבל קוץ גדול לא שרינן לטלטל בכרמלית דהא ניכר לעין כל שלא יזיק. א"כ קשה מהך דשפוד דמסתמא גדול הוא. וא"כ איך מקיש רבינא שפוד לקוץ ברה"ר. אע"כ דרבינא לא שרי אלא טלטול מן הצד וה"ק מידי דהוי אקוץ ברה"ר דשרי לטלטל טלטול גמור. עכ"פ בשפוד גדול שרי לטלטל בטלטול מן הצד דלפעמים אדם הולך דרך הלוכו וניזק על ידי השפוד. אבל רש"י והרמב"ן לא ס"ל הך דינא דבה"ג ומש"ה התירו טלטול גמור כמו קוץ אפילו גדול שניכר. ובזה מיושב קושיית מ"א מה שהקשה שם ע"ש: