משום דיש עמה גחלת כו'. כתב מהרש"ל סימן י"ד ובהכי מתיישב שפיר אמאי לא תני תנא דידן ששה דברים בגחלת וליחשב נמי הא דאין מברכין על גחלת ומברכין על שלהבת כדאיתא בירושלמי. אלא משום דלא תטעה לומר א"כ מברכין נמי על שלהבת ע"ז ע"ש. ולא ידעתי את שיחו היאך נטעה הא מתני' שלימה היא דאין מברכין על נר של ע"ז. ועוד איך תני הך דינא בירושלמי הלא יכול לבא לידי טעות. ולי נראה דלק"מ דתלמודא דידן סבר דגחלת כשהן לוחשות מברכין עלי' כדאיתא בברכות דף נ"ג ת"ר גחלים לוחשות מברכין עליהן. מש"ה לא תני גחלת אין מברכין עלי' דלפעמים על גחלת נמי מברכין. אבל הירושלמי סבר אפילו על גחלים לוחשות אין מברכין. והילך לשון הירושלמי חמשה דברים בגחלת כו' ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי בשם רב אם היו גחלים לוחשות מברכין ש"מ דמימרא קמייתא סברה דאפילו על גחלים לוחשות אין מברכין:

ואפילו הן של יתיד. כ"כ תוספות בעירובין דף מ"ו ד"ה נהרות ע"ש: