אופי' אורך העיר ד' אלפים אמה. ובתנאי שיהיה ג"כ רוחב מן המצר לעיר לקו השוה יותר מאלפים אמה לרבא בריה דרבה דלא הוי מובלע כלל אפי' מצד א':

שלשה מחיצות שאין להם תקרה ושני מחיצות ותקרה קאי באיבעיא. הרמב"ם פסק לקולא דכל המיקל בעירוב הלכה כמותו. אבל הרי"ף ורבינו השמיטו האיבעיא דס"ל לחומרא במאי דמספקא לתלמודא לא שייך לומר הלכה כדברי המיקל בעירוב וכבר כתבתי לעיל בפ' מי שהוציאוהו סימן ט' ובפרק עושין פסין סימן ד' ע"ש מילתא בטעמיה ועיין לעיל פ"ק סימן כ"ג שהוכחתי שם שהרמב"ם נמי ס"ל כשיטת רבינו. וא"כ צ"ע על הרמב"ם: ה"ג

ולכך צריך בית לערב את שתיהן. כלומר הבית ממעט מה שיש יותר מקמ"א: ה"ג

דלחייא בר רב יכולין להיות משולשין ממש משא"כ לרב הונא אי אפשר לפרש משולשין ממש כמו שביארו תוס' ד"ה אלא ע"ש: