והא דלא מפרש טעמא דמתני' משום דתן כזכי דמי. אבל ברישא דגט שחרור ל"ק אמאי לא יתנו לאחר מיתה הא תן כזכי. י"ל דרישא אתיא כר"מ דחוב הוא לעבד. והא דכתב רבינו לעיל סי' י"ג בשם ר"ת דלא גרסי' זה דהוי משמע שמסרו לידו מה איכפת אי מתני' אתי כר"מ איכא למימר דה"ק דבסיפא גבי תנו מנה ע"כ איירי שלא מסרו בידו דאל"כ לא הוי פריך מידי והא לא משך א"כ לא גרסי' זה ברישא דא"כ גרסי' זה בסיפא נמי. אי נמי שלעיל כוון רבינו דע"כ לא גרס ר"ת זה כמ"ש תוס' בשם ר"ת דף י"ג ד"ה האומר. והוא דרך רחוק :

ועוד היה אומר דלא אמר תן. עיין לעיל (גיטין דף י"א) בתוס' ד"ה כל האומר: