והוא לא קירב ידו אליה אין זו נתינה. משמע הא אם קירב ידו אליה אע"פ שידו פתוחה והגט מונח עליה ולקחתו משם מגורשת. והא דקאמר אם אוחזו בראש אחד והושיטו לה ולקחתו בראש השני דהוי מגורשת ה"ל לאשמועינן רבותא יותר אפילו כשלקחה כל הגט מע"ג ידו פתוחה. י"ל דהך מילתא דייקינן מרישא דמילתא כמ"ש. והך דינא דאוחזו בראש האחד איצטריך דלא תימא דהוי כגט בידה ומשיחה בידו כדאמר רב חסדא בסמוך סי' ז' קמ"ל דדוקא בהניח גט בידה לאחר שתקפוץ ידה לא הוי גט. אבל באוחז בראש האחד והושיטו לה והיא לקחה אותו בידה בראש השני אין שם לא פתיחת יד מתחילה ולא קפיצת יד בסופה אלא נתינה מידו לידה והוא קירב אליה וסייעה בנטילתו כ"כ הב"ח סי' קל"ח ס"ק ג' דלא דמי לגט בידה ומשיחה בידו אלא דמי כאוכלא לדנא. ובדרכי משה שם ס"ק ב' מחלק בענין אחר :

דאל"כ אם היה הגט סגור בידו ופתח ידו ונטלתו הוי גיטא. והא כתיב ונתן בידה וליכא אבל קשה דהא ראייתו צריך ראייה אימא דלר"ח כמו במה שנתחלחל מהניא כאילו נתנו לה. ה"ה שפתיחת ידו הוי כאילו נתנו לה :