אלא קאי נמי אדרב נחמן. ויש לתמוה היאך משני דאדרינן לה ברבים הא רבינו כתב בעצמו לעיל סי' ח' דבבעל אין חילוק בין הודר ברבים או ע"ד רבים וא"כ מאי איכפת לן דמדרינן לה ע"ד רבים אכתי יפר לה בעל ונראה דמדרינן לה ע"ד רבים והבעל יבטל דעתו ויתן לה רשות לדור ע"ד אחרים. וזה שכתב רבינו לעיל בלשון ואפשר אי מהני ביטול דעת היינו משום דחיישינן שמא יפר לה בלחש. ורב נחמן לא חש לזה והא דמשני תלמודא דמדרינן לה ע"ד רבים לאו דווקא אלא ה"ה דמדרינן לה ע"ד בעלה א"נ י"ל דה"ק דמדרינן לה ע"ד רבים ר"ל שידירוה בפני הבעל ויקיים לה הבעל ומדרינן ליה ע"ד רבים שלא ישאל על ההקם ושלא היפר לה בלחש מקודם:

דהאשה על דעת בעלה היא נודרת. עיין בהר"ן בשמעתתא דבוגרת ששהתה י"ב חדש בנדרים דף ע"ג בסופו שדוחה ראיה זו בטוב טעם :