וקי"ל כרב נחמן בדיני. אין מכאן סתירה למה שהשיג רבינו בפ' הזהב סי' כ"א על הרי"ף דלא קי"ל כרב נחמן בדיני כ"א נגד רב ששת ולא כשחולק עם רבותיו כגון שמואל ורב או רבי יוחנן. דפסק הכא כרי"ף ולא מטעמיה כדמייתי ראיה בסמוך אפי' בבריא פריך סתמא דתלמודא והא קי"ל מצוה לקיים דברי המת. ובשמעתין ג"כ הא קי"ל הלכה כר"מ דאמר מצוה לקיים דברי המת. ועיין מ"ש הש"ך בח"מ סי' ס"ו ס"ק קכ"ב. ועיין פ' אע"פ סי' ל"ח. אך הך דפ"ק דמכות סי' י"א צ"ע ואפשר לומר נגד רב יהודה הלכה כרב נחמן כאילו אומר דליתא לדרב יהודה שאמר כן בשם שמואל. ולזה מביא שם ראיה מהא דכתובות דף י"ג מה שאינו מביא ראיה זו באינך דוכתי דהתם נמי נגד רב יהודה הוא. ודוחק:

וגם נתן מתחלה לשם כך שיתנם לזה. וכ"כ רבינו בפ"ק דגיטין סי' י"ו: