אמרה לו רבי עדיין בתולה אני. ובס' בית שמואל סי' ס"ח מפרש שאינה מכחישתו ואומרת שלא בעל עדיין אלא שאומרת שבתולה היא אע"ג דבא עליה הארוס אלא שהטה ע"ש. ושגגה היא דבהא לא מהני בדיקת חבית דאלת"ה אמאי לא בדיק לה ר"ג ע"פ תבית כדי לאברורי בהאי עובדא שטען פתח פתוח מצאתי וא"ל ר"ג שמא הטית. אלא כל שנבעלה אפי' בהטיה לא מהני בדיקת חבית. ועוד הבאתי ראיה לזה דאל"ה אמאי מהני בדיקה זו לבנות יבש גלעד שמא בא עליה בהטיה אע"כ אפי' בהטיה ריחה נודף. אבל קשה דפ"ק דחגיגה דף י"ד קאמר בתולה שעיברה מהו לכהונה כגון שבדקוה ע"פ חבית ולא היה ריחה נודף מי חיישינן לדשמואל דאמר יכולני לבעול כמה בעילות בלא דם. משמע כשנבעלה בהטיה מ"מ אינה ריחה נודף וצ"ע:

הבוגרת יש מהם שיש להם דמים. והא דאמרי' ביבמות שכ"ג אסור בבוגרת מדכתיב בתולה פרט לבוגרת שכלו בתוליה דיש מהם שכלו בתוליה ומ"ה אסור כ"ג בנשואתה לכתחילה:

ומ"ה אמר רב נותנין לה לילה הראשון. ואין לתלות בדם נדה כיון שהוא בלא שעת ווסתה וטפי ניחא לן לומר שהיא מאותן בוגרת שיש להם בתולים:

וכן הלכה. ע"כ הוא לשון הרי"ף:

דכל הבוגרות יש להם דמים. והא דאמרי' פרט לבוגרת שכלו בתוליה היינו מקצת בתולים וכ"פ בתוס' שם: