מודה הוא דלענין מקני קני. ויש לדקדק דהא רב אשי התם לא ניחא ליה לחלק בהך סברא. וי"ל דרב אשי נמי ס"ל דר"א מודה דלענין קנין צידי רה"ר חשיב כסימטא אלא דנאיד מהך שינוי'. דניחא ליה לאוקמיה הך ברייתא מגרר ויוצא אליבא דחכמים. וע"ק מאי צריך להך דאלו נערות. הא קי"ל כרבנן דפליגי עלה דר"א וי"ל דהא ע"כ רמי בר חמא ס"ד אף על גב דרבנן לענין שבת ס"ל צידי רה"ר לאו כרה"ר לענין קנין איכא למימר דלא קני. וא"כ אין מזה ראיה לקבוע הלכתא כלישנא בתרא מש"ה מייתי הך דפ' אלו נערות דמסיק שם דעדיפא קנין כיון דלא שכיחי רבים חשיב כסימטא. ור"א לא פליג אלא לענין שבת דזימנין דדחקי בה רבים. ואם כך לדידן דקי"ל כחכמים לענין שבת ק"ו לענין קנין. וא"ת התם לא קני אלא לענין להתחייב באונסי. ויש לומר דהא רב אחא דייק הוצאה דומיא דהגבהה. מה הגבהה דאתיא לרשותיה אף הוצאה. שמע מינה דקני מכל מקום: