רב אשי אמר לעולם תרי ותרי ואיפוך שנים אומרים ראינוה שנתקדשה וב' אומרים לא ראינוה. קשה לפי מ"ש תוס' לקמן (כתובות דף כ"ו) ד"ה אנן אחתינן בשם ר"י בר ברוך דלהכי פריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא דשנים שאומרים נתקדשה העידו תחלה ובשנים אומרים נתגרשה אע"פ שהם העידו תחלה מ"מ היתה בחזקת אשת איש. ופי' מהרש"א דזהו לפי ס"ד דמקשן מדלא פריך כלפי לייא איפכא מסתברא. אבל לפי האמת בעדות שבתחלה נמי נימא דהורע גם חזקת האיסור ע"ש. א"כ לפ"ז כיון דרב אשי צריך להפך למה ליה לאוקמיה בדוחק דשנים אומרים לא ראינוה ה"ל לפרש כפשוטא לפי' ר"י בר ברוך דרישא בנתקדשה כיון דהם העידו תחילה תצא ובסיפא שנים שאומרים נתגרשה הם העידו תחילה המה הוציאו אותה מחזקת אשת איש ולפיכך לא תצא. וי"ל בדוחק דרצה לאוקמיה הברייתא ככ"ע אפילו כר' מנחם בר' יוסי דאמר תצא בשנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה: