דהא רב אשי דהוא בתרא. מלשון הרי"ף משמע שס"ל דהך רבינא דאמר מקודשת הוא רבינא קדמון ונראה שהביאו לזה קושיית תוס' פרק הנושא (כתובות דף ק"ב) ד"ה רבא ורבינא ע"ש:

דהלכתא כוותייהו. ע"כ לשון הרי"ף:

דמתחלה מוקי לה בשטרי פסיקתא ודחי לה בשטר אירוסין. נראה שרבינו מפ' לשמעתא דהתם סייעתא הוא דמייתינן מינה לרב אשי ודחינן לה לא בשטרי אירוסין כלומר משום הא לא תסייעין ולפ"ז אין להביא ראיה דס"ל לרב אשי כרב פפא דאדרבה לרב אשי מיתוקמא ליה שפיר בשטרי פסיקתא ומסייע ליה וזהו דעת הרז"ה:

אנא נמי תלמיד חבר דמר אנא. ובפ"ק דנדרים דף ח' נמי רבינא הוי ליה נדרא לדביתהו אתא לקמיה דרב אשי וקאמר עלה ש"מ לא שרי למישרי נדרא באתרא דרבי':

אני רוצה שתתקדש בהעראה. והשתא אפילו לא פירש מיד אלא גמר הביאה וקדם אחר וקידשה קודם גמר ביאה לא הוו קידושין שכבר קנה מיד בהעראה: