ולא אשכחן שום אמוראי דפליגי עליו באוקימתא דמתני'. וכיון דלרב ששת לית לך אוקימתא אחריתי אלא בדאמר להו אחת מכם. ה"נ נימא לר"נ מדלא פליג עלי' בהך אוקימתא דמתני'. וכ"ת ובאמת למה לא פליג עליה ע"ז מסיים רבינו ויש מחלקין כו' א"כ הכא נ:יון דבחד לישנא מפיק ליה מש"ה מודה ר"נ דלא קנה ומ"מ צריכנא נמי לתי' ר"י כדי שלא תיקשי לך מנ"ל למקשן לחלק בסברא לר"נ. וכל כונת רבינו בשני תירוצים האלו ליישב דברי בה"ג:

מודה ר"נ דלא קנה וה"ה במתנה אם אמר נכסי לכולכם ויש א' מהם דלא קנה אינך כולהו נמי לא קנו ורבינו שם בפרק מי שמת סימן ו' לא נחית לתלק בזה ש"מ דהסכים עם רב אלפס וכמ"ש הטור א"ה סוף סימן מ"א. ובזה נסתלק תמיהת הרב ב"י וב"ח ע"ש:

ולא שביק איניש מידי דעביד ביה מצוה ועביד מידי דעביד ביה עבירה. דהא עדיפא מיניה קאמרינן בשמעתין דלא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה: