אפי' לדבר הרשות פטירי. וא"ת לפי מה שמסיק מ"א בסי' תר"מ ס"ק ט"ו דהולכי דרכים אינם פטורים אלא מלעשות סוכה אף כשלן בלילה בישוב. אבל כשיש שם סוכה במקום שאוכל חייב לאכול בסוכה. משא"כ שלוחי מצוה אף בשנמצא שם סוכה מ"מ פטורים י"ל דאף אם נאמר כן מ"מ קשה ותימה אם יכולין לקיים שניהם אמאי פטורין:

ארקתא דנהרא. לפי הגרסא דתלמודא ארקתא דסורא מוכח שפיר. אמנם לפי גירסת רבינו קשה מה מייתי ראיה אימא לא באו למקום יישוב ולנו בשדה. וי"ל דא"כ אמאי פטרי נפשייהו מטעם שלוחי מצוה אנן אפילו אזלי לדבר הרשות נמי פטירי:

שאם יש לו לחזור אחר סוכתו לצורך הלילה יבטל מצותו ביום. כגון שהסוכה מופלגת מן הדרך אשר הוא הולך שמה לדבר מצוה או באופן שאם ילין חוץ לסוכה וישן ינוח יותר ויוכל לעסוק למחר טפי במצותו חשיב הכל עוסק במצוה ופטור אף בלילה:

בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה. כ"ה וכמ"ש רבינו בפרק היה קורא סי' ט"ו ודלא כהתוס' ד"ה בלכתך בדרך: