על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן. כתב הרמב"ם פ"א מהל' תענית מ"ע מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שלא תבא שנאמר והרעותם בחצוצרות וכו' ומד"ס להתענות וכו' ומריעים בחצוצרות בלבד בגבולין וכתב המ"מ והמחוור כדברי רשב"א. או שופר או חצוצרות עכ"ל. ואני תמה למה אין אנו נוהגין כן לתקוע בעת צרה. ואע"פ שאין ת"צ בבבל. מ"מ הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית. מ"א ריש סי' תקע"ו. ולי לק"מ דהא מקרא מלא וכי תבאו בארצכם וגו' והרעותם בחצוצרות. נמצא שמצות עשה מן התורה בארץ ישראל הוא וזה שכתב הרמב"ם ומריעים בחצוצרות בלבד בגבולין. היינו חוץ למקדש אבל מ"מ בארץ ישראל דוקא:

ה"ג עד מתי יהיו הגשמים יורדין: