תקינו הכי ביום פלוני כו'. ועיין בטור נוסח הגט. וצ"ל דאע"ג דנפיש דיבורא לא שייך אתי לאחלופי בגיטא דבזמן הזה אין מסדרין גט אלא בב"ד גם מיאון ודרא בתרא כי היכי דלא לימרו א"א יוצאה בלא גט מש"ה כותבין באריכות נוסח גט מיאון. ויש כח לחכמי הדור לשנות בענין זה כמו דאמר בראשונה היו כותבין כו' שלא היו סופרים בורים ולבתר תקינו בקוצר. עכשיו שבטלה הגזירה חזרו לבראשונה ובעל העיטור מוסיף לשון גט לכתוב בו למהך להתנסבא לכל גבר כו' והכל מטעם שזכרנו. ועכשיו לא שכיח מיאון בינינו מתקנת הגאון הובא בד"מ ע"ש:

אפילו אורחין כו' אפי' שיגרה בעלה אצל חנוני כו'. כל הני מימרות איירי במכירין האורחין והחנוני שהיא אשת בעלה שממאנת בו:

נישואיה הן הן מיאוניה. פי' מהרש"ל דוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא תינשא בלא מיאון. ובאינה יודעת לשמור קידושיה אין צריכה למאן ומותרת לינשא לכתחלה ובזה מיושב מה שהקשה על הרמב"ם בפירוש משניות בהא דאין יודעת לשמור קידושיה. ודבר נכון הוא: