נהי דמחייב באונסין בכחישה וביתרות דמיה מי מחייב. כך הוא גי' הרי"ף דלא כגי' שלפנינו. ואע"ג שהשוכר אין חייב באונסין הכא לא נחית לשוכר בלבד אלא אפי' לשואל ולומר דליכא לדמויי דין שומרים לנכסי צאן ברזל דאפי' שואל שהוא גדול שבשומרים לא מחייב אלא באונסים ולא בכחישה ובפחיתת דמים:

מכלל דלגבי צאן ברזל מיחייב אף בכחישה וביתירות דמים. וז"ל הרשב"א דוודאי משמע ממתני' דיתירות דמים לבעל דקתני אם הותירו הותירו לו ואמרי' נמי הכניסה לו שני כלים באלף זוז והשביחו ועמדו על ב' אלפים אחת נוטלת משום כתובתה והשני נותנת דמים ונוטלתן. וכיון שכן הדין נותן שיהיו באחריותו לפחיתות דמים:

ה" ג וכתב להו עליה אחריות: