זה שנאמר בתורה וכו'. עי' ב"מ דף י' ע"ב ת"ל ונתן ופירש"י מדלא כתיב ובידה יתנהו ובחי' רשב"א גיטין ר"פ הזורק מביא ירושלמי מדכתיב ב' פעמים ונתן והמעיין בירושלמי ר"פ הזורק הדבר תלוי בפלוגתא אי אמרי' דברה תורה כלשון ב"א ובב"מ שם דאמר מי איכא למ"ד שפיר הוכרח רש"י לפי' זה ועי' עוד בחי' רשב"א פי' אחר בשם הר"י ופי' הזה ס"ל להתוס' והארכתי בזה.

בצד חצרה. עי' בהה"מ בפי"ז מהל' גזילה שכ' יש שפי' עומד בצדו ובתוכו אבל בצדו וחוצה לה לא ע"ש וכ' בתי"ט דהה"מ אשתמיטתי' מלכתוב פה יהי' לו ראיי' מלשון בתוך דבמשנה ובטור אה"ע ר"ס קל"ט כ' שהיא עומדת בחצרה ובחו"מ סי' רס"ח העתיק אצל שדהו ע"ש. ואפשר לומר דגבי גט דבע"כ בעי' קנין החזק ביותר ומש"ה כ' בחצרה משא"כ במציאה והה"מ סמך דידעי' מק"ו אם גבי מציאה בעי' חצרה ממש פשיטא דגבי גט ג"כ בעי' ועי' תוס' ב"מ דף י"א ע"א ד"ה ה"מ ודוק.

בהה"מ אבל אם נתנו כבר בחצרה שהוא בצפורי ואמר לה הא גיטך בחצרך ואמרה תזכה לי וכו' נראה דצ"ל לה שוב שנית הא גיטך ועי' בר"ן ודוק.

או לפחות מג"ט סמוך לגג. פי' על הגג אלא שהוא סמוך לג' לקרקעות הגג עי' בחי' רשב"א.

זרק לה גיטה וכו'. עי' ברא"ש מ"ש שם ולא אפשיטא אבעי' הלכך במתנה יכול לחזור בו דאוקי בחזקת מרא קמא אבל בהפקר הואיל ונסתלקו הבעלים מוציאין מידו ועי' בטור חו"מ סי' רמ"ג וב"י שם וגם כאן מוקמי' האשה בחזקתה ואינה מגורשת.

בא הוא תחלה וכו'. עי' בתשו' ריב"ש סי' ר"ה במי שזרק הגט לבית הכנסת תוך ד' אמותיה מביאו ב"י באה"ע סי' קל"ט ועי' בית הלל יו"ד סי' רכ"ד ובעיקר דינים אלו דעת רוב המפרשים דד' אמות שלה קונה מדרבנן ומשום תקנת עגונות כמ"ש התוס' בב"מ זולת מה דמשמע מרש"י כפי שהבין הפ"י בדבריו דכולה מתני' וכל הנך דינים מדין תורה הוא כיון דדרשי' ונתן מ"מ ע"ש ובחידושי הארכתי.