היה החלון פחות מד' וכו'. וטעמא דמילתא כיון שאין דרך להשתמש בדרך החלון שהוא פחות מד' אינו מועיל עירובי חצירות שעירבו יחד דע"ח אינו מועיל כ"א לעשות החצירות כולן רשות אחת בדרך שראוי להשתמש בו כגון דרך פתחים או חלון שהוא למטה מעשרה. ומזה הדין העלה המג"א בסימן שע"ב אות ג' דגם לדידן לפי מנהגנו שסומכין על השיתוף כמבואר בסימן שפ"ז וכמ"ש רבינו בפ"א הי"ט ע"ש אם יש כאן שתי חצירות ואין ביניהם חלון אף שנשתתפו במבוי אסורין לטלטל דרך חור גם בחצירות ובתים שלנו ובס' אבן העוזר חולק עליו וכתב דכל הנך דיני דחלון איירי דחצירות לא נשתתפו במבוי הא אם נשתתפו במבוי ועירבו החצירות לעצמן ודאי שרי והביא לשון רש"י דף ע"א ד"ה ומשתתפין וז"ל, ואם עירבו כל חצר לעצמה ונשתתפו במבוי אע"פ שלא עירבו חצירות זו עם זו שתוף מבוי מחברם וכו' מה עירוב חצר משוי בתים לחדא אף שתוף המבוי משוי לחצירות כחדא ע"כ. וכיון דכולם כחצר אחד חשיבא למה לא יטלטלו מזו לזו כמו מבית לבית בחצר אחד ועי' בס' מחצית השקל:

ועשה סולם וכו'. עי' הה"מ שכתב ולא ראיתי בס' רבינו זכר לרחב הסולם ואפשר דס"ל לרבינו כיון דאמרינן בירושלמי פ' חלון הל' א' רנב"י צריך שיהיה בו רחב ארבעה טפחים והעמודים משלימין לד' א"כ סתם סולמות כך הן עם העמודים הם רוחב ד"ט, ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה בק"ע שם על הפוסקים שהשמיטו הך דעמודים משלימי' דנ"מ לענין טומאה ולענין סוכה. וכ"מ בחידושי ריטב"א שם בסוגי' דסתם סולמות רחב ד' ואביי דנקט רחב ד' אפשר דחולק עם רנב"י וקמ"ל דבעי' רחב ד' לבד העמודים ורבינו פסק בעירובין להקל. ועי' בגמרא שם בהא דאמר ר"נ אמר רבה ב"א וכו' ודו"ק היטב:

ואין מערבין שני עירובין. פי' כיון שנפרץ ביותר מעשר הוי כחצר א' ואינם רשאים לחלק עירובם מכ"ש אם המחיצה פחותה מעשרה טפחים דכחצר אחד דמי מערבין א' ואין מערבין ב' כמבואר בהגהת רמ"א סי' שע"ב סעיף ז':

ואם מיעט עומקו בעפר. עי' בפ"ד מה' סוכה הי"ג:

אא"כ עירבו. במג"א סי' שע"ב אות א' כתב דהך עירבו לא קאי אקרפף ועי' בשו"ת שב יעקב סי' י"ט ובס' תוספת שבת:

אע"פ שהמים מעורבין קל הוא וכו'. ולא שייך כאן להתיר מטעם ברירה משום דעכ"פ רשות שניהם שולטת בו כ"כ רבינו יהונתן ועמ"ש בש"י ספ"ז דעירובין ד"ה אין חורבה כו':