ואל ישהה נקביו אפילו רגע אחד. הוא מדרך בריאת הגוף אבל איסור נמי איכא כמ"ש רבינו פי"ז מהל' מ"א הל' ל"א דעובר משום בל תשקצו והוא מימרא מפורש במס' מכות דף ט"ז ע"ב וכ"ה בא"ח סימן ד' ועיין יו"ד סי' קט"ז בב"י מסופק בהא דאמרינן משום בל תשקצו אי איסורא בעלמא היא או איסור דאורייתא ואעפ"כ אין לוקין כ"א מכות מרדות כמו ח"ש ועיין ריטב"א מכות שם ועיין בקרית ספר פ"ג מהל' שחיטה ועיין י"ד סי' י"ג בתבואות שור שהאריך בזה הכלל:

וכל המטייל אחר אכילתו וכו'. כתב הרב ד"ע אבל הילוך לאט לאט הוא טוב מאוד מהנהגת הבריאות, ועיין שבת דף מ"א ע"א אכל ולא הלך ארבע אמות אכילתו מרקבת, ועיין ב"מ דף קי"ג ע"ב מאן דאכל ולא מסגי ארבעי גרמידי לית ליה אסותא. ועיין בס' לשון חכמים מה שהעתיק בפרק זה מס' אוצר החיים להרופא הגדול פירש דברי רבינו דברים יקרים ותמצא נחת כדאמרינן שבת דף פ"ב כ"ש זיל לגביה דהוא עסיק בחייא דברייתא וכו':

חלתית. כתב הרב ד"ע מין זרע אדם. ובס' לשון חכמים כתב הוא מ"ש קאוו"י והוא מין זרע המחמם הגוף שאוכלין אותו בערי הישמעאלים. ועיין פ"ג דעוקצין מ"ה ובנדה נ"א והרע"ב פי' שם אע"פ שריחן רע מ"מ מערבין אותו עם מאכל ועיין בתוי"ט פ"א דטבול יום שהביא בשם רש"י בשבת דלפעמים אוכלין אותו במדינות הקרים, ורבינו לא הביא בפרקים אלו רפואות האמורות בש"ס וכבר כתב הרב ד"ע שכתב הר"ש שאין לנהוג בהן כדי שלא יהרהר אחר חז"ל: