Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Marriage Chapter 20
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
המשיא את בתו סתם וכו'. ובמתני' לא יפחתו לה מנ' זוז וזוזי מדינה קאמר והפ"י כ' טעמא דמילתא שיהי' לה שיעור שיוכל לפרנס ממנה למי שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהם לא יטול מצדקה כדתנן בסוף פיאה והיינו נמי זוזי מדינה ועי' בתי"ט פ"ה דכתובות משנה ח' ד"ה חמשים ובס' הפלאה שם.
אומדין דעתו וכו'. עי' הה"מ ודעת הרע"ב אפי' להוסיף על עישור נכסי וכ"ה דעת רש"י ולא כשי' ר"ח ותוס' פ' נערה האריכו בזה עי' באס"ז במתני' וכ' בשם רי"ט דלעולם אין מוסיפין לבת על חלק הבן דאלת"ה זמנין דמתעקר נחלה דאורייתא והא דמקש' לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות וכו' לימא לי' היכא דמעקר נחלה דאורייתא לא קאמינא קושטא דמילתא משני. ודע דבעניני דאומדנא מציון בש"ס הרבה דברים מתנגדים עי' ר"פ אעפ"י בפלוגתא דראב"ע ורבנן היכא אמדינן לי' אבל לכ"ע אזלי' בתר אומדנא ומריש הוי ס"ד דפליגי אי אזלי' בתר אומדנא כלל א"כ ק' חכמים כמאן ס"ל דהא לכ"ע הכא אזלי' בתר אומדנא וגם לפי המסקנא ק' ממתני' דדמאי פ"ד ות"ק דר"ש שזורי ועי' בקידושין דף ו' פלוגתא דר"י ור"י ובר"ן שם והעיקר כמ"ש המרדכי ר"פ אעפ"י דאין לדמות האומדנות דיש מהם עדיפא מחזקות כמאה עדים ואין לנו לבדות מדעתנו אומדן דעת וכבר הרחיב ביאור בזה הרב דרכי נועם בשו"ת. ל' דהיכא דאיכא אומדנא דמוכח כ"ע מודה ואף דמשמע בב"ב קמ"ז ע"ב דגם באומדנא דמוכח פליגי רבנן היינו משום דסברי דלא הוי אומדנא דמוכח ולפי"ז הי' נראה דאמדנא דהכא צריך אומדן דעת מב"ד וכ"מ מלשון הש"ע אה"ע סי' קי"ג ס"א ובשו"ת דרכי נועם סי' י"ח האריך גם בזה ומסיק להלכה דא"צ ב"ד אלא אפטרופס אשר הוא מיודעו ומכירו וסיים שם דהרשד"ם חולק ואפשר בעישור נכסי נ"ל דמודה הרשד"ם דהקילו חכמים הרבה משום תקנות הבת.
אם היתה גדולה ונשאת. עי' הה"מ ודלא כרש"י שכ' אפי' לאחר שנשאת יעשה שליש וכו' ובאס"ז האריך ליישב דברי רש"י דדייק מלישנא דמתני' ומלשון התלמודא דבתרתי פליגי והוא דפליגי או מצוה לשליש ליקח שדה והיא אומרת נאמן בעלי היינו דרצונה שיתנו לו המעות והוא נאמן עלי' שאם תרצה שהבעל יקנה השדה וסובר ר"מ מצוה לקיים דברי המת ואין שומעין לה ואין חילוק בין ארוסה לנשואה ופלוגתא אחרת שיהא המעות ביד שליש ולא הקפיד דוקא בשדה ע"ש שהאריך ונראה דדחיק לי' לרש"י ג"כ הא דגרסי' בירושלמי מן הנשואין היא המחלוקת וזה סותר מ"ש בבבלי דלא פליגי בנשואין ומ"ש הק"ע שם אם השליש מן הנשואין ק' מ"ט דר"י ונדחק שם מאוד ולפי פירושו לא שייך פלוגתא זו להכי שייך יותר לפלוגתא דאומדנא אבל לפי פירש"י שפיר קאמר בירושלמי דפליגי גם בנשואין בהשליש ע"מ שיקח שדה ואין מחלוקת בין בבלי לירושלמי.