כיצד היא טענת המומין וכו'. עי' הה"מ והרא"ש כ' דבוגרת הוי ברשות בעלה אפי' לרבא ע"ש ובלמוד התלמידים הבאתי ראי' לשי' הרי"ף עי' בגמ' ברש"י ד"ה כאן נמצא והר"ן סתר פרושו ופי' דמיירי מתני' דטוען האב והבת טענת שמא וצ"ע על הר"ן אמאי קתני במתני' האב צריך לה"ר הא בברי סגי ונראה בירושלמי גרסי' כמאן מומין שאני הואיל והן עשוי' להשתנות ופי' דלא מהני טענת ברי שלה ע"ש ודבר זה יש לתלות בפלוגתא דרב ושמואל אי איירי בקדשה על תנאי או בקדשה סתם דבקדשה סתם יש מקום לסברת הירושלמי כיון שיש עוד ספק אצלה אי מקפיד כלל על מומין אבל בקדשה ע"ת דידעה דהוא מקפיד על מומין אלו הי' בה מום הוי אמרה לי' וברי שלא טוב הוא דעכשיו נולדו המומין ומעתה י"ל דאין כאן מחלוקת בין הר"ן ורש"י דאי מתני' מיירי בקדשה סתם א"כ ברי שלה שמא ולא ק' למה לא תני או שאמר ברי לי דאין כאן טענת ברי כלל ואי מתני' מיירי בקדשה ע"ת ע"כ צ"ל כפירש"י ועפי"ז י"ל דלדינא מודה ר"א לרבא והא דאצטריך לשנוי' משום דלדידי' דחיקא לי' לאוקמי מתני' בקדשה סתם דוקא מש"ה קאמר תברא דרישא כר"י אתי' אבל מודה בקדשה סתם א"כ הברי שלה הוי ברי גרוע וודאי דיוכל לקיים תרוצו דרבא דהכא שאני דהוי שמא ושמא א"כ אמרי' כאן נמצאו וכאן היו ובזה מיושב קושי' התוס' ד"ה מי ששנה וכו' דלמה לא נקיט רבותא טפי אפי' נכנסה לרשות הבעל וכו' די"ל דוודאי אי הוי נקיט נכנסה לרשות הבעל מצינן לטעות דאיירי מיד בשעה שכנסה טוען טענת מומין וכו' שהק' הר"ן על המתני' בפ"ק וטעמא משום כאן נמצא כאן היו אבל היכא שאפשר להיות דהמומין לאחר נשואין או בבוגרת לשיט' הרי"ף דהוי ברשות בעלה י"ל דהבעל צריך לה"ר מש"ה נקיט עודה בבית אביה דמשמע דאיירי בכל גוונא אפי' בבוגרת אפי"ה צריך לה"ר משום חזקת ממון אע"ג דלענין רשות זכי' איננו אביה אלא דרישא אתי' כר"י אבל ר"ג וכמו שתי' רבא באמת צ"ל לפי"ז דבוגרת הוי ברשות הבעל ויש סייעתא לשי' הרי"ף ובזה יש מקום ג"כ ליישב קושי' הב"ש סי' קי"ז סקט"ו ואין להאריך.