Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Marriage Chapter 7

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

הרי את מקודשת. עי' הה"מ מה שחלק עם הרשב"א ואפשר לומר אם היא אומרת בלבה היתה להתקדש בזה מסתבר כסברת הרשב"א ועי' בר"ן במתני' במה דקמ"ל בהא דאמר אם בלבה הי' ודוק.

קדשה. עי' הה"מ מ"ש ודבר זה הוא מחלוקת בירושלמי ופסק הוא ז"ל כן והמעיין שם בירושלמי משמע דהלכתא כאידך לישנא ובחדושי הארכתי.

האומר לחבירו. עי' השגת הראב"ד ובתי"ט מה שכ' דרבינו הי' לו גי' אחרת.

אם היו שוין חמשין. עי' רש"י בגמ' דף ז' ובס' עצמות יוסף דהא דאמרי' כי פליגי בחמשים ובשוה חמשים לרבותא דרבה אבל הה"ד בנתן לה סתם נמי פליגי ועי' בב"ש סי' ל"א ס"ק ב' בהא דפסקי' אם קדשה באבן טוב סתם אינה צריכה שומא היינו לפירש הרא"ש. ולהר"ן דסוברה ששוה הרבה יותר אין חילוק בין אם קדשה סתם ע"ש דיראה מדברי הרא"ש דס"ל דקפידא לא הוי כ"א היכא דאיכא למיחש שיהי' סבורה שאינו שוה כ"כ כמו שאמר הארוס וזה ליכא למיחש רק אם אמר ששוה כך וכך אבל בנתן לה בסתם לא אבל להר"ן סובר באמר דהיא סבורה ששוה הרבה יותר ולכן מנהגינו להוציא אבן מן הטבעת כדי לצאת אליבא דכ"ע ודוק בזה כי יש להשוות בסברה זו דהרשב"א והרא"ש לא פליגי אהדדי.

Next →