המשכים כו' אשר קדשנו כו' אשר בחר בנו כו'. כתב הלבוש א"ח סימן מ"ז אשר קדשנו נחשבת לברכה אחרונה של אתמול והב' אשר בחר בנו נחשבת לברכה ראשונה מה שילמוד היום. וז"ל האגור גרסינן במס' ברכות דף י"א אמר ר"י א"ש השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש חייב לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה לפי דעת ר"ת ואם השכים לשנות קודם שעלה עמוד השחר א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה של אתמול משחרית לשחרית. ויחיד הוא בדבר זה וכל הפוסקים אומרים שיש לברך וכן התוספות בעצמו וכן נהגו לברך כשמשכים אפילו קודם היום והר"ר יצחק א"ז כתב בשם רש"י שאסור ללמוד בעצמו תורה קודם שיתפלל אבל לאחרים מותר ור"ח כתב איפכא ע"כ: הנה מ"ש על ר"ת דיחיד הוא בדבר הזה יש לספק לשיטת ר"ת אע"פ שא"צ מ"מ יכול לברך אם ירצה לפטור הלימוד לאחר שיעלה עמוד השחר והדבר צריך תלמוד כך כתב הרב בצל"ח. ולי צ"ע דע"כ מוכח לשיטת ר"ת דאם ירצה יכול לברך דאל"כ איך יפרנס לר"ת סוגי' דתלמודא דרב משא ידיה ומברך ברכת התורה ומוקי לה בסוגי' דף י"ד בדלא מטא זמן ק"ש וא"כ קשה למה בירך הלא כבר יצא בברכה של אתמול ומוכח דיכול לברך גם לשיטת ר"ת ועיין בפר"ח סימן מ"ז אלא דקשה לי דקאמר שם בגמ' דאף למשנה צריך לברך למה לא קאמר דקמ"ל דרשאי לברך קודם ע"ה לשיטת ר"ת א"נ דצריך לברך בכל ענין לאפוקי משיטת ר"ת וצע"ג: ומ"ש אבל לאחרים מותר. כבר כתבתי לעיל פ"ו דבעי ליישב קושי' התוספות על רש"י. ומ"ש ר"ח כתב איפכא כוונתו אם לומד עם אחרים ימשך הזמן ע"י פלפול התלמידים משא"כ כשלומד בעצמו ורגיל להתפלל ודאי יעשה כרגילותו ולא ישכח מלהתפלל אבל לפי סברא זו לא ידעתי ליישב קושי' התוספות ועיין בטור או"ח סימן פ"ט: עוד כתב שם האגור בשם רש"י דמברך דוקא לפניה ולא לאחריה פי' דל"ת דאם מפסיק מלמודו יברך לאחריו כמו בברכה בקריאת התורה קמ"ל דא"צ דלא נתקנה ברכה לאחריה על לימוד התורה וכמ"ש ב"י סימן מ"ז בשם הרשב"א דלא תקנו ברכה לאחריה על המצות ועיין שם עוד טעם וזה דלא כהלבוש עיין בהגהות לבוש: