Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 30
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אסור לקבוע סעודה בע"ש וכו'. והראב"ד השיג על רבינו דמפרש דברי רבינו דאסור כל היום כמ"ש הה"מ וע"ז כתב דאינו אלא מחצות והיינו סעודה שאינו רגיל בה ולפי הבנת הטור או"ח סימן רמ"ט בדברי רבינו צ"ע לפרש השגת הראב"ד. וטעם פלוגתת רבינו והראב"ד י"ל דפלוגתתם תלי' בטעמא דמילתא דאין קובעין סעודה דהראב"ד סבר משום שאינו תאב לאכול שוב בשבת ומש"ה אם אוכל קודם חצות ועוד היום גדול מותר לקבוע סעודה ורבינו סבר דהטעם הוא כמ"ש בחידושי רשב"א גיטין דף ל"ח בשם פ"ח שימנע עי"ז מלהתעסק בצורכי שבת וזה שייך בכל היום כדמשמע ברפ"ק דכתובות ומה"ט נמי לא אמר רבינו כ"א בסעודה שאינו רגיל בה דאז שייך טרדא משא"כ בסעודה רגילה ולא טריד בה. ובש"ע סימן רמ"ט כתב מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול וכל היום בכלל איסור ס"ל להמחבר להכריע איסור כל היום לחוש לשני הטעמים שכתבתי. ונראה דלטעם ר"ח שהיא שיטת רבינו לא שייך כ"א בע"ש דא"א להכן בהכנסת שבת אז יש מקום לחוש שלא יהיה לו פנאי להכין מבע"י צ"ש אבל בעיו"ט דאף אם יתעכב מותר להכין בלילה רשאי לעשות סעודה שאינה רגילה קודם חצות. ובזה מיושב היטב קושית המג"א בסימן רמ"ט אות ג' מה שהקשה על הירושלמי ממתני' דההולך לשחוט את פסחו וכו' ע"ש שהאריך ודו"ק:
חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת. מדברי רבינו פה נראה דגם סעודה שלישית צריך להיות בפת דוקא וכמ"ש הה"מ ויש חולקים דסגי בפירות ומהא דתנן עירובין פ"ח משנה ב' כמה הוא שיעורא מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד לכאורה משמע דיוצאין במיני תרגימא בסעודה שלישית דאל"כ מפני מה סגי במזון שתי סעודות כבר כתב בתוי"ט שם דאין מזה ראיה כיון דאכילת דבר יום ביומו אינו אלא שתי סעודות לא הצריכו חכמים יותר והא דתנן בסוכה דף כ"ז ר"א אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה ונתקשה בס' שעה"מ וכן הפ"י למה לא בעינן ט"ו דבשבעת ימי החג א"א שלא יהיה שבת ביניהם עי' בס' יד דוד שהאריך בישובו, ולפי המבואר בש"ע או"ח סימן רצ"א סעיף א' שצריך לקיים סעודה שלישית בכביצה, ולכאורה קשה הא אמרינן בגמ' לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת לשבת אע"פ שאינו צריך אלא כזית וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא כזית וכמו שהביא רבינו הלכה ה' ואם די לסעודת ליל שבת בכזית מפני מה בסעודה שלישית צריך כביצה כבר העיר בתוי"ט על זה ובס' ברכי יוסף שם כתב דלא דוקא כזית אלא הכי קאמר יסדר אדם שולחנו אע"פ שא"צ אלא כזית מיהו יאכל כביצה, ולי נראה אף דבליל שבת סגי בכזית פת היינו משום דבלילה בעינן קידוש על היין וצריך לשתות כשיעור ולדעת הגאונים שהביא הטור מהש"ע סימן רע"ג סעיף ה' מקרי סעודה כוס של קידוש לבד ע"ש היטב. וא"כ אף דכתבו האחרונים שם דאחר שטעם כוס של קידוש צריך שישתה פעם שנית כשיעור שחייב עליו ברכה אחרונה כמבואר בט"ז ובמ"א שם מ"מ אם מקדש על היין ושותה ממנו כדינו ואח"כ אוכל כזית פת ודאי דסגי בהכי אליבא דכ"ע וא"כ לפי מה דקי"ל דבסעודה שלישית אין צריך לקדש על היין ממילא דלא סגי בפת כזית ובעינן כביצה דוקא משא"כ בשבת דמצרפינן כוס הקידוש דסגי בכזית, ולפי הבנת הטור בדברי רבינו דגם סעודה שלישית צריך קידוש על היין א"כ באמת סגי גם בסעודה שלישית בכזית. אבל לפי מה דמסיק הכ"מ דגם רבינו ס"ל דא"צ קידוש בסעודה שלישית אלא צריך שישתה יין בתוך הסעודה ובאמת אפשר דבעינן כביצה ולא מצרפינן שתיית יין בתוך הסעודה דדוקא אם צריך לקדש על היין אז חשיבות הקידוש מצרף לאכילת כזית למיחשב סעודה אליבא דכ"ע. כן נראה לי. ודע שכתב המגן אברהם דכביצה לאו דוקא אלא יותר מעט דכביצה מקרי אכילת עראי ומה דקשה ע"ז ממ"ש הה"מ פ"ו דסוכה אכילת עראי כביצה או פחות או יותר מעט דמשמע דגם יותר מעט כביצה ג"כ חשיב עראי כבר העירו בזה גדולי אחרונים וכתבו דסעודת שבת חשיבא קבע ביותר ולא דמי לשאר דברים ואין להאריך:
ואין בזה לא משום חובל וכו'. כן מבואר בגמ' הלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת ע"ש כתובות דף ה' ע"ב מהא דבעי להו מהו לבעול בתחילה בשבת ברש"י ד"ה מהו ולא שמיע להו הך מתניתא ובתוס' שם ומה דקשה ליה להרש"א שם י"ל ע"פ מ"ש התוס' שם אע"פ דמקלקל פטור אבל אסור מיהו הכא מותר לכתחילה משום דאיכא תרתי דשא"מ ומקלקל ע"ש ד"ה את"ל הלכה כר"י וכו' וזה ניחא לפי שיטת התוס' בכמה דוכתין דדשא"מ בשבת אינו אסור כ"א מדרבנן שפיר י"ל היכא דמקלקל אפי' מדרבנן מותר משא"כ אם דשא"מ איסור תורה הגם דמקלקל הוא מ"מ י"ל דאסור מיהת מדרבנן ובכריתות דף י"ט ע"א גבי פלוגתא דר"א ור"י היו לפניו חלב ונותר ואכל אחת וא"י איזה אכל עי' ברש"י שם שכתב דלמאן דסבר דחייב לית ליה הא דמלאכת מחשבת אסרה תורה א"כ י"ל דל"ק קושית הרש"א דברייתא מוקים לה כר"א דדשא"מ הוא איסור תורה ובמקלקל אסור מדרבנן שפיר קאמר דאין לבעול בתחילה בשבת והגמ' דמספקא ליה אתיא אליבא דר' יהושע ולדידיה א"ל דשא"מ אינו אלא מדרבנן גבי שבת ושפיר מספקא ליה היכא דמקלקל אפי' מדרבנן יש להתיר ומש"ה מסיק התלמודא באמת דהלכתא דמותר לבעול לכתחילה בשבת דאנן קי"ל דדשא"מ אינו אלא מדרבנן גבי שבת וכמ"ש בריש פ"א שפיר פסקינן דמותר לבעול בתחילה בשבת וק"ל: