Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אפילו היה זה וכו'. עי' לח"מ וי"ל דשאני מילה דאם אין זמנו היום לא נתקיים מצות מילה כלל. והרב ד"ע כתב וי"ל דאין הנדון דומה לראיה דמילה לא נתנו לדחות שבת על הספק אבל עדות ראש חדש עיקרה על ספק נתקנה שהרי הולכים אפילו מאה עדים להעיד ואין צורך אלא בשנים ע"כ. ועי' תוי"ט פ"א דר"ה מ"ט ד"ה אותו:
ואפילו במטה. פי' שכשאמרו טפילה הוא בבריא ועי' הלכות שבת פי"ח אבל בחולה שהוא עצמו משוי הוי להו שתי משאות. א"נ פי' במטה הוא ע"י בני אדם בכתפיהם כשאי אפשר בחמור לפי חוליו וזה נראה יותר נכון. ודברי המפרש דבבהמה לא אמרו החי וכו', הם דברי רוח דכ"ש הוא לענין חיוב לאו במחמר מחיוב חטאת בנושא ומ"ש הוא הנכון:
ואי אפשר שיקריבו מוסף וכו'. עי' פרק א' מהל' תמידין ומוספין. ומ"ש עד המנחה פירוש מנחה קטנה ט' שעות ומחצה וכ"נ מדברי הרב בפי' המשנה ד"ע:
ביום אחד ושלשים. ובכנה"ג כ' דלא נראה אלא ביום ל' ע"ש שהאריך:
ואם לא נודע להם. נראה לו שהיו תוקעין מפני הספק בלא ברכה והברכות לא היו אומרין על הספק אלא תפלה של חול זהו לדעת הרב שכשתדקדק בפי' רש"י אי אפשר להם לדעת ועל כרחן הולכין אחר רוב השנים נראה שלא היו עושים אלא יום א' ובודאי מתפללין מוסף וכו' דסמכי ארובא ואע"פ שהתוס' הכריחו ב' ימים מפי' רש"י אינו נראה כן ואע"פ שהרב בפירוש המשנה הזכיר הרוב הזה יש הפרש גדול בין לשונו ללשון רש"י ז"ל למעיין דוק ותשכח, ד"ע:
אין השלוחין וכו'. עי' טורי אבן שחולק על רבינו דאין עד אחד נאמן נגד הרוב. ועי' מ"ש בספרי שלום ירושלים:
ב"ד שישבו ואחר ד' ימים וכו'. נ"ל שאלו לא היו מחללין את השבת לילך להעיד ואפילו שמעו שכבר עברו ב"ד ואיכא תקנת המועדות דלא ניתן להתחלל שבת אלא לקידוש החדש בזמנו ולא לקידוש למפרע מדלא נזכר בתלמוד ולא בהרב חילול אלא תוך כ"ד שעות כנזכר ראש הפרק. וזה פי' לא ילכו שאמר למעלה הרב שאינם מחוייבים לילך אלא העומדים בתוך מהלך לילה ויום כדי לקיים קידוש בזמנו אבל אם אירע שאלו הלכו או ששמעו שעברו והלכו לכתחלה לתקן אינם מחוייבים לילך בשבת כיון שאינו מתקיים קידוש החדש בזמנו אבל מחוייבים לילך אחר השמיעה לתקנו בודאי כיון ששמעו שכבר נתעבר ופשוט ובהא לא קמיירי הרב בראש הפרק ה"ו. ודין זה של ד' ימים וכו' לא מצאתיו בתלמוד שלנו אלא שנ"ל שהרב מפרש הסוגיא דספ"ק דר"ה דלא כרש"י והסוגיא היא וכי הא דאמר ריב"ל מאיימין על העדים וכו' איני והא שלח וכו' רב דימי מנהרדעא מתני אפכא וכו' ועם זה יובנו כל דברי הרב עם הסוגיא בנקל למעיין ודו"ק ד"ע:
ואם עמדו העדים. עי' מ"ש בזה בספרי שלום ירושלים במס' ר"ה: