מ"ע מה"ת כו'. אין מברכין על מצוה זו משום דמשולחן גבוה קא זכו. הרשב"א בתשובה סי' ח' ובתשובה להרמב"ן סי' קפ"ט הרד"א כנה"ג. וכתב הרמב"ן בפ' כי תשא הנראה מן הכתוב שאם הדל הביא פחות והעשיר לא ירבה נוכל לפרש שיהיה שלילות שדי בכך אבל גבי עני לא נוכל לפרש כן ואם כן שתיהן מניעות ועברו בלאו. וראיתי לבעל הלכות ולכל מוני המצות שלא הזכירו הלאו הזה ע"ש. ומ"ש רבינו בכל שנה ושנה להורות בה דאין רשאי ליתן בשנה אחת על כמה שנים:

היה כל אחד נותן במ"ה סלע כו'. עי' ש"ק ירושלמי דף ח' ע"א ד"ה מן הדא וע' תויו"ט עלה דהך מתני':

וגרים. גרסינן בירושלמי תני' אדם לרבות את הגרים. ורבים מקשים למה לי קרא הא דרשינן מאיש לרבות שנודרים נו"נ כישראל ועי' בזה בספר ברכי יוסף א"ח סי' תר"מ שהאריך מאוד בזה. ועי' מ"ש בש"י וברמב"ם פ"ג מה' מעה"ק ועי' מ"ש בס"ד בפ"ד הלכה ח'. ומ"ש רבינו וכל קטן כו' עי' מה שהארכתי בזה בס"ד בש"י ריש שקלים ד"ה כל קטן כו' וד"ה הדא דתימר בשהביא שתי שערות:

ואין ממשכנין את הכהנים. מפרש במשנה שהם דורשין לעצמן כל מנחת כהן כו'. ומתרומת הלשכה היו באין שתי הלחם כו' וחכמים סוברים דבמנחה פרטית הכתוב מדבר ועם כל זה לא היו כופין אותן כדי שלא יבוא לידי מחלוקת, ד"ע: