Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Torah Study Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שהתלמוד מביא לידי מעשה וכו' ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו. וראיתי לרב ברכי יוסף א"ח סימן ל"ט אות ז' שכתב להקהות על דברי רבינו דהרי נובעים מסוגיא דגמרא מ"ק דרמי קראי אהדדי דכל חפציך וכו' ומשני כאן במצוה שאפשר ליעשות ע"י אחרים וכו' ומשמע דעוסק כבר במצוה אפילו בת"ת יפסיק לדבר שא"א ליעשות ע"י אחרים ואמאי הרי קיי"ל דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ולא פליג בין אפשר ללא אפשר ליעשות ע"י אחרים ומשמע כיון דכבר עוסק בה פטור מאחרת וקשיא הלכתא אהלכתא ותירץ שם לחלק בין שאר מצות לת"ת כיון דעיקר התורה ללמדנו מעשה המצות ולא המדרש עיקר אלא המעשה. וקצת צ"ע דמשמע דס"ל לפשוט דעוסק במצוה פטור מן מצוה אחרת אפילו שא"א ליעשות ע"י אחרים מנ"ל זאת דאפשר לומר דלא אמרו העוסק במצוה פטור ממצוה כ"א במצוה שאפשר ליעשות ע"י אחרים וכדמשמע מדברי הרא"ש שהביא שהקשה מאי איריא תורה אפילו מצוה נמי בכה"ג אל יפלס אלא יעשה המצוה שא"א ליעשות ע"י אחרים. ותירץ דסד"א דת"ת גרע משאר מצות דתלמוד מביא לידי מעשה אבל משמע דלפי האמת שארי מצות ות"ת שקולים בזה שמבטלים בשביל מצוה שא"א ליעשות ע"י אחרים אפילו אם כבר התחיל. עיין בעט"ז י"ד סימן ר"מ ומה שהאריך עוד שם בדברי המ"א כבר כתבתי בספרי שלום ירושלים במסכת שבת פ"א הל' ב' ע"ש:
שהתלמוד מביא לידי מעשה וכו' ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו. וראיתי לרב ברכי יוסף א"ח סימן ל"ט אות ז' שכתב להקהות על דברי רבינו דהרי נובעים מסוגיא דגמרא מ"ק דרמי קראי אהדדי דכל חפציך וכו' ומשני כאן במצוה שאפשר ליעשות ע"י אחרים וכו' ומשמע דעוסק כבר במצוה אפילו בת"ת יפסיק לדבר שא"א ליעשות ע"י אחרים ואמאי הרי קיי"ל דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ולא פליג בין אפשר ללא אפשר ליעשות ע"י אחרים ומשמע כיון דכבר עוסק בה פטור מאחרת וקשיא הלכתא אהלכתא ותירץ שם לחלק בין שאר מצות לת"ת כיון דעיקר התורה ללמדנו מעשה המצות ולא המדרש עיקר אלא המעשה. וקצת צ"ע דמשמע דס"ל לפשוט דעוסק במצוה פטור מן מצוה אחרת אפילו שא"א ליעשות ע"י אחרים מנ"ל זאת דאפשר לומר דלא אמרו העוסק במצוה פטור ממצוה כ"א במצוה שאפשר ליעשות ע"י אחרים וכדמשמע מדברי הרא"ש שהביא שהקשה מאי איריא תורה אפילו מצוה נמי בכה"ג אל יפלס אלא יעשה המצוה שא"א ליעשות ע"י אחרים. ותירץ דסד"א דת"ת גרע משאר מצות דתלמוד מביא לידי מעשה אבל משמע דלפי האמת שארי מצות ות"ת שקולים בזה שמבטלים בשביל מצוה שא"א ליעשות ע"י אחרים אפילו אם כבר התחיל. עיין בעט"ז י"ד סימן ר"מ ומה שהאריך עוד שם בדברי המ"א כבר כתבתי בספרי שלום ירושלים במסכת שבת פ"א הל' ב' ע"ש:
כל המשים על לבו. כבר האריך הרב כ"מ להליץ בעד הרבנים וע"ע בשו"ת תשב"ץ ח"א מסי' קמ"ב עד סימן קמ"ח כל הענינים השייכים לזה וכתב שם וכן חייבין הציבור לייחד תיבה לתלמידים העוסקים בתורה בתלמוד כדי להרבות בישיבה ע"ש, ובפרט בדורותינו מחוייבים בכל עיר ליחד קופה לת"ת להגדיל התורה ולהאדירה:
מעלה גדולה למי שמתפרנס ממעשה ידיו. עיין בהג"מ פ"ג מתני' יפה ת"ת עם ד"א ומ"ש ר"ת דד"א עיקר. ועיין בתוס' ישנים סוף יומא והרב הגאון מ"ו מהר"י ג"ב זצ"ל כתב דגם כשהוא עוסק בד"א יהיה מחשבתו בשביל עסק התורה וינהג ע"פ דבריהם שלא יעשה בערמה ובתחבולות וא"כ בעת ד"א מקרי ת"ת טפל לד"א אבל לעולם תורה היא העקרית וד"א טפל: