וכן ספינות קטנות כו'. משום דרב הונא גדול מרב נחמן ואביי דיחויי בעלמא קמדחי ורב אשי מפרש דיחוייו אבל לדינא קיי"ל כת"ק דרב יהודה דבעי מחיצות להתיר ולא מהני גובה י' טפחים אף לטלטל כמ"ש התוס' סוף ד"ה וזרק כו' לרב נחמן ואביי. ולדידהו אי ס"ל כת"ק צ"ל כתירוץ הראשון ע"ש ובמהרש"א ואנן לא קיי"ל כתירוץ ההוא לחלק בין על גבה למלמטה גבי טלטול מדהוצרכו התוס' ורא"ש לאוקמי מתניתין כשחלון פתוח לה וע"ש שב' האוקימתות הם על פי חילוקי דיעות שבסוגיא זו בבקיעת דגים וכיון דקי"ל כאוקימתא ב' ש"מ דהלכה כרב הונא ודו"ק:

לפי שמן כו'. עי' תוס' בשבת דף ק"א ד"ה וזרק כו' שכתבו ב' טעמים לפי הס"ד למה לא אמרינן גוד אחית בלי עשיית מחיצה מכלל דלפי המסקנא שם אתי שפיר דהיינו דאף דמסקינן דהקילו במים משום דבקיעת דגים לאו שמה בקיעה מ"מ לא רצו להקל בשביל כך אלא בעשיית מחיצה דוקא. וכ"מ מדקדוק לשון הרא"ש בפ"ח דעירובין דכתב דלא שרי רב נחמן אלא משום דליכא אלא בקיעת דגים משמע דבקיעת דגים מיקרי בקיעה עכ"פ לענין דבעינן קורה ד' או מחיצה לשם מים כדמסיק הרא"ש שם. וכ"מ בהדיא ממ"ש בפרק כל גגות והכי קיי"ל דעל גבי הגזוזטרא אינה רשות היחיד אלא א"כ חלון פתוח לה ואי בקיעת דגים לא שמה בקיעה לגמרי א"צ חלון כמבואר שם בהדיא לתירוץ הראשון אלא ודאי דלתירוץ הב' ס"ל דלא אמרינן בגמרא דלא שמה בקיעה אלא לענין שתתיר מחיצה תלויה אבל לא להתיר בלא מחיצה כלל. דאין לומר דלתירוץ הב' ס"ל דבלא מחיצות לא אמרינן גוד אחית משום דלא הדרן מחיצתא כמ"ש התוס' בדף פ"ו בקושייתם דהא בדברי הרא"ש לא הוזכרה קושיא זו וסברא זו כלל וגם התוס' דשבת דף ק"א לא ס"ל סברא זו דאל"כ לא הקשו כלום להס"ד ואין צריך כלל לתירוץ דהא דהדרן מחיצתא תלמוד ערוך הוא בפ"ג דעירובין ובודאי לא נעלמה זאת מלפניהם שם אלא ס"ל כפירש"י שם בעירובין דהדרן מחיצתא היינו שיהא ד' על ד' בלי שיצטרך חקיקה להשלים דתרתי לא אמרינן גוד וחוקקין ע"ש. ומזה מבואר דלדידן אי אפשר לומר כב' התירוצים שבתוס' דשבת לפי הס"ד שם דתירוץ הראשון אינו מועיל לעל גבי גזוזטרא שהוא כרמלית לדידן בלא חלון. ותירוץ השני ג"כ לא משמע הכי מלשון הטור ושו"ע סי' שמ"ה שעל גבי הזיזין יהיה רשות היחיד מן התורה אלא מדברי סופרים אסור דהא וכן קתני התם דומיא דגג שהוא כרמלית גמורה מדאורייתא משום דלא אמרינן התם גוד אסיק. וגם לא היה מותר לטלטל מתוכו לים ולהפך בלא חלון עיין מג"א ריש סי' זה. דלא דמי לשאר כרמלית דרבנן שהיא גדולה ושייך למיגזר דלמא אתי לטלטולי בכוליה יותר מד' אמות דהא שכיחא טפי מטלטול מתוכו לים כדאיתא בפרק הדר ונתבאר בסי' שמ"ו משא"כ הכא בגזוזטרא מנא לן לגזור בקטנה אטו גדולה שאין מוסיפין בגזרת חכמים מדעתינו כנודע ועוד שאין טלטול בגזוזטרא גדולה כל כך יותר מד' אמות ואלכסונן שכיחא טפי מכל גזוזטראות דעלמא לכרמלית שתחתיהם בין בים בין ביבשה וגם טלטול מרשות היחיד לתוכה אינו שכיח טפי מטלטול מתוכה לכרמלית ולהכי לא הזכירו בפרק הדר אלא חששא דטלטול בתוכה בלבד ודו"ק:

דריסת כו'. לכאורה אפשר שכל שאין המים רשות הרבים גמורה הקילו בהם במחיצה תלויה ורבים בוקעים בהם היינו ששים ריבוא כמ"ש המג"א סי' שס"ג. אבל זה אינו שכל שבוקעים תחת המחיצה אף שאינם ששים ריבוא אי אפשר לומר גוד אחית דלא גרע מבקיעת גדיים שאינם ששים ריבוא ואפילו בחורבה שבכרמלית אסרו מחיצה תלויה ואפילו בארץ ישראל שאין מגדלין בה בהמה דקה כלל אלא כל שהגדיים יכולים לבקוע במקום זה אלא שהמניעה היא מצד אחר ולא מחמת זה המקום אסור (וכמו שאסרו מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אפי' בבית עיין סי' תר"ל) וכל שכן אדם שלא הזכירו גדיים אלא להחמיר אפילו בג' טפחים ולא הקילו במים אלא משום שהמקום גורם שאין גדיים ואדם בוקעים שם אבל כשבוקעים פשיטא דבקיעה מבטלת גוד אחית דאף אי הוה בעינן ששים ריבוא לבטל גוד אחית הרי אין המניעה מחמת זה המקום אלא מחמת שאין ששים ריבוא בעיר אבל באמת אין צריך ששים ריבוא אלא לרשות הרבים אבל מ"מ רשות היחיד אין כאן לפי שאין אומרים גוד אחית ואין כאן מחיצות. דגוד אחית לא דמי לגוד אסיק דהתם אפילו ששים ריבוא בוקעים לא מבטלי מחיצה מדאורייתא ואפילו עשויה בידי שמים כדאיתא בעירובין דף כ"ב הילכך גם מדרבנן לא מתסיר בפחות מששים ריבוא לפי מ"ש המג"א בסי' שס"ג (ואין ראיה כלל לכאן עיין במ"ש בסימן שמ"ה) מה שאין כן הכא דאפילו גדיים מעכבי מדאורייתא כדאיתא בדף ק"א. ועיין גמרא ריש פרק ט' דעירובין דאפילו גוד אסיק לא אמרינן עכ"פ מדרבנן במחיצה נדרסת בעירובין דף כ"ב ע"ב סוף ד"ה ואיזהו כו' דהיינו דוקא בדניחא תשמישתיה היינו לאפוקי כשאין העבד כו' דאפילו ששים ריבוא בוקעים לא הוה רשות הרבים משא"כ ברקק פחות מעשרה ודוק היטב