LaKelal VeLaPerat, Volume I, 2 Laws of the State
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
על מצב הדת והחינוך במדינת ישראל (מיהו יהודי?; קבורה; מעמד הרבנות הראשית; פרשיות גידול החזיר ו"נייר חדרה"; איחוד נוסחי התפילה)
ב"ה יום ט"ו אלול תשי"ח ירושלים
לכבוד הרב הראשי הראשון לציון הרה"ג רבי יצחק נסים שליט"א
הנני מתכבד להציג לפני כתר"ה שליט"א איזה שאלות העומדות על הפרק, כדי שאוכל להביא את פתרונם לפני היהדות שבאורוגוואי.
מה דעת כב' הרב הראשון לציון שליט"א על מצב הדתי בישראל, וביחוד מצב החינוך?
בזמן האחרון נתקבל החלטה בממשלה בעניין הקבורה, וגם בשאלה "מי הוא יהודי?" שהסעיר את היהדות העולמית. מה הגבתו של כתר"ה שליט"א בענין זה?
האם בקור של כתר"ה בקבוצים החפשיים יקרב אותם ליהדות? ומה היא ההטבה ביהדות עם הבקורים הקודמים?
מה (תפקידו) [תפקידה] של הרבנות הראשית והמועצת הרבנות. האם זהו האינסטנציה הגבוהה שמחייב את יהדות העולמית?
בחוץ לארץ העריכו מאד על פסגת המעלה את מרצו ועבודתו הקדושה שהשקיע כתר"ה שליט"א בקשר לסלוק הדירים עם החזירים שבקבוצים וגם בבית החרושת של נייר בחדרה שעובד בשבת. מה המצב כעת אצלם?
אחת מהפעולות החשובות שמדינת ישראל השיג זהו בקיבוץ הגלויות, שבמשך העשור הראשון עלו ב"ה כמיליון וחצי יהודים כן ירבו מעדות שונות. חלק הארי עלו ברובם מתימן ממרוקו וכדומה. האם במשך הזמן הבא יבוא לידי איחוד ביניהם, ומה תהא אז ההשפעה על האשכנזים?
- על המצב הדתי ועל מצב החינוך בישראל.
אנו ראינו בתקומת ישראל על חלק מארצו ובקיבוץ הגלויות שבא בעקבותיה, כהתגשמותם של מאוויים דתיים של אישי ישראל ותפילתם שהיו מפכים בעוז לאור חזונם של נביאי ישראל. לכן היתה צפייתנו כי ארחות המדינה והנהגתה יהיו מושתתים על יסודות התורה ומסורת ישראל המקודשים, ולא זכינו לכך.
איני רוצה לאמר שהאכזבה, שהיא נחלת כל יהודי שומר מסורת, מעוררת יאוש. אדרבה, כמה מיסודות המשפט העברי קובעים ומחייבים במדינה. אזכיר במיוחד את דיני האישות היהודיים שהם הגורם המשותף והמלכד את כל חלקי האומה. נראה לי כי בהתלכדותם ובהתארגנותם של כל הנאמנים לדבר ה', שלדעתי הם רוב מניינם של תושבי ישראל, ניתן להשיג עוד הרבה ולהשתית את צביון המדינה על מורשתנו הלאומית.
באשר לחינוך, ניכרת הטבה ידועה בשטח זה. ניתן לאמר שכל נערי ישראל לומדים בספר הספרים. יש לנו השגות על צורת הלימוד הנהוגה בזרמים חינוכיים שונים, אך מורגש שהצמאון לדבר ה' הולך וגדל והרצון לידיעת היהדות מתגבר, לנוכח הריקנות והמשבר האידיאולוגי בו נתונים אלה שדגלו בתורות זרות בני חלוף. אך עוד רבה הדרך עד להשגת השאיפה של "וכל בניך למודי ה'"¹⁶.
footnotes: ¹⁶ ישעיה, נד, יג.
אולם יש בישראל קרן אור זורחת שעתידה להרים קרנה של תורה, והוא התרבות ספסלי בתי־מדרשות שלומדים בהם במסירות ובהתמדה.
- על השאלה "מיהו יהודי" ועל ענייני הקבורה.
מוזר היה הניסיון מצד הממשלה להחליט לעקור את סמכות ההלכה לקבוע מיהו יהודי. זוהי שאלה הנוגעת לשרשה של היהדות, והיא עלולה חלילה לסכן את ייחודנו הלאומי ואת אחדות העם.
לא פיללנו ששאלה זו תתעורר אי־פעם, כי ברור היה שבשאלה זו מכריעה ההלכה שהיא לעולם קיימת, לעומת החלטה ממשלתית העלולה להשתנות מישיבת ממשלה אחת לישיבה שניה. שהרי יכול להווצר מצב שבו ייחשב אדם יהודי לפי החלטה ממשלתית אחת ונוצרי לפי החלטה שנתקבלה במועד אחר, ואין צורך לאמר כמה מגוחך הדבר. יתר על־כן שאלה זו נוגעת ליהדות בכללה, ולא לחלקים מסוימים מן העם הסמכות להכריע בה. בעוד שההלכה משותפת לעם ישראל בארץ ובגולה, הרי שחוק המדינה מחייב את תושבי ישראל בלבד.
באשר לענייני הקבורה. מסורת קדומה היא בישראל שעניינים אלה נקבעים לפי כללי הדין וההלכה המקפידים על כבוד המת לבל ייפגע, והם לבשו מעטה של קדושה. החלטת הממשלה להפוך את הקבורה לחילונית, יש בה משום זלזול במסורת זאת.
- על הביקורים בקיבוצים.
ההתבדלות וההתרחקות שהיתה תקופה ממושכת בין חלקי האומה, יצרה אי־הבנות ותהום פעורה. ההידברות היתה על גבי העיתונות, שמטבע הדברים מתלווים אליה יצרי התנצחות מזיקים, אך לא פנים אל פנים.
בביקורי בקיבוצים נסיתי לפרוץ דרך חדשה של הסברה של שיג ושיח בין חלקי האומה. ולכשנפגשים, נראה שהתהום הפעורה שנצטיירה במוחותינו היא מוגזמת. הוכח שיש נכונות ידועה להבין, לשמוע ולדעת. קיימת ריקנות המעיקה, הפושה כעת בצבור הרחב, והתהייה רבה. צריך לדעת לנצל תופעות אלה ולכוון את התוהים לאפיק הנכון. אם נדע להסביר את עקרונות היהדות ואת המאור שבהם¹⁷ לאלה שסטו מאורח חיים מסורתי.
footnotes: ¹⁷ ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז (1 ע"ב) ובקרבן העדה ד"ה המאור שבה.
מורגשת פריחת ניצניה של התעוררות רוחנית מהבחינה הדתית, וביקורים תכופים במרכזי החילוניות עשויים להצמיח פירות מבורכים. בעקבות הביקורים בקיבוצים נוצר קשר ומגע עם מרכזים אלה, ומספר ניכר של משקים קיבלו על עצמם ליחד תפילות (לאחר שקיבלו מאתנו ספרי־תורה וספרי קודש אחרים), לקבוע מזוזות, לקבל שוחט, ולהגביר הידיעות ביהדות.
- על הרבנות הראשית ותפקידיה.
הרבנות הראשית לישראל היא הרשות הדתית העליונה בישראל, וסמכותה נובעת על העולם היהודי כולו.
תפקידה של הרבנות הראשית צריך להיות: פסיקה וקביעת הלכות איסור והיתר, הדרכה רוחנית והשפעה על ארחות והליכות החיים של העם. על הרבנות לעמוד על משמר התורה, לעודד הרבצתה ברבים.
תפקיד חשוב נוסף: הדרכה רוחנית ודתית ליהדות הגולה, הדוק הקשרים עמה והוראת הלכה.
- על החזירים ונייר חדרה.
חלק ניכר מהמשקים קיימו הבטחתם לחסל דירי החזירים שבמקומותיהם, וחלק עומד לחסל בקרוב. לגבי השאר, מתנהל משא ומתן ויש מקום להניח כי הוא יסתיים בכי־טוב.
בנוגע לבית־החרושת לנייר בחדרה, הושג הסדר לפיו אין עובדים יהודיים בשבת.
- עלינו להפעיל את מיטב מאמצינו למיזוג הגלויות השונות שעלו ונתקבצו בארץ, אחרת עלול הדבר להתנקם בנו. צריך שכל העדות יפשטו מעליהן מנהגי הגלות וילבשו מחלצות¹⁸. יש לאחד את המנהגים ולקבל את היפה והטוב שבהם. ההשפעה צריכה להיות הדדית.
footnotes: ¹⁸ ראה תשובותיו של הראי"ה קוק בספרו “ארח משפט" סי' טז, יז, יח. ובשו"ת משפטי עוזיאל או"ח סימן א, וראה עוד בקובץ הלכתי “תחומין" ח"ט עמ' 196-202, ושם הע' 2.
לצערנו עד היום לא נעשה די בשטח זה. ופה ושם נראים סימנים של חוסר שיויון. אך עם זאת ניכרת התקדמות רצינית בכיוון של אחדות אמת, ויש תקוה שאנו צועדים לקראת הטוב. וזה יעמיק ויכה שורשים, אם תעשה פעולה חינוכית והסברתית על החשיבות שבאחדות האומה.