LaKelal VeLaPerat, Volume I, 3 The Holy Land
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האם ראוי להשתמש בשם "טבריה" שהוא על שם הקיסר טיבריוס?
יצחק לוין, רח' ארלוזורוב 63 דירה 19, חיפה
ב"ה חיפה, כ"ד במרחשון תשט"ז (9.11.55)
לכבוד הרב הראשי לישראל "הראשון לציון" מרן יצחק נסים שליט"א, ירושלים
יורשה נא לי לפנות אליו בענין המובא להלן:
זה שנים שהנני מתענין במיוחד בעיר טבריה ובתולדותיה. הגעתי כמובן גם לַשֵׁם. עיר עברית עתיקת־יומין זו; בירת הגליל התחתון, בה נוצרו ענייני רוח ותרבות כה חשובים ויקרים לעמנו, ואשר בה טמונים גדולי אומתנו: הרמב"ם, רבי יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא (מעשרת הרוגי מלכות!) ועוד, נושאת כידוע את שמו של הקיסר הרומאי טבריוס. זאת קובע יוסף בן־מתתיהו (יוסיפוס פלויוס) בספריו "קדמוניות היהודים"; כך מלמדים אותנו כל ההיסטוריונים (גם גרץ, זאב יעבץ, שמחוני, דובנוב וקלוזנר) ומומחים־חוקרים במדעי היהדות ובשטחים אחרים (בתוכם: קאָהוּט ב"ספר ערוך השלם", איזנשטין ב"אוצר ישראל", ישעיהו פרס באינצקלופדיה שלו "ארץ־ישראל", פרופ' שמואל קליין ב"ארץ הגליל" (עמוד 96), ד"ר זאב וילנאי ב"מדריך ארץ־ישראל" וב"הישובים בישראל", ונלסון גליק בספרו "הירדן" (מתורגם לעברית: עמוד 125); ככה מסבירות לנו האנציקלופדיות השונות (גם Encyclopaedia Britannica""); "האנציקלופדיה העברית" (בערך: "אנטיפס, הורדוס"), והאנציקלופדיה הכללית "יזרעאל"); כך אמר גם רבינו נתן בר רבינו יחיאל מעיר רומי בספרו "הערוך", המקובל אפילו על האדוקים והחרדים ביותר שבבני עמנו.
ונשאלות השאלות: כלום אין בכך עול משוע ועלבון צורב לעיר הזאת, למדינתנו ולעם היהודי? האומנם חייבים אנחנו תודה לרומא?! דומני, שלא קל כיום למצוא עוד מדינה עצמאית ונאורה, שבעריה מונצחים שמות שליטי אומה אשר כבשה, שעבדה ודכאה אותה, חללה את קָדָשֶׁיהָ והחריבתם; וגם רצחה – באכזריות כל כך פראית! – את מנהיגיה... והרי אסור לנו לשכוח כי בימיו של טבריוס (בשנת ג' תשע"ט) גם גורשו יהודים מרומא; וכי קיסר רומי עריץ ואכזר זה הגיע בחייו הפרטיים לשיא השפלות, הגסות השחיתות והזוהמה, כפי שזה מתואר גם בספרו של גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס "חיי שנים־עשר הקיסרים", שתורגם לעברית ע"י ד"ר אלכסנדר שור ז"ל והופיע לפני כשנה בהוצאת "מסדה" (יעיין נא במיוחד בעמודים 117 ו־125). במה איפוא נצדיק אדישותנו זו כלפי עיר ואם בישראל; איך יביטו הדורות הבאים על זלזול כזה מצדנו, וכיצד תשפוט ההיסטוריה את מקימי (במחיר דמים כה רבים ויקרים!) "הבית השלישי" ובוניו? ותלמידי ישראל, המתחנכים בארץ ובתפוצות, הימשיכו לקרוא בספרים הנ"ל וללמוד את האמת המכאיבה הזאת ללא שינוי – עד מתי?!
לפני זמן־מה הובאה לפני שאלה זו ע"י נער כבן שתים־עשרה אחרי שעור בידיעת הארץ בכתה ה' של בית־ספר עממי, ולבשתי לא היתה לי כל תשובה משכנעת, כי כך כתוב בספרו של דוד שיפמן, המאושר ע"י מחלקת החנוך, "מולדתי ארץ־ישראל", חלק שני מהדורה שביעית מתוקנת – תשט"ו (פרק כ"ח – טבריה, עמוד 88): "על החוף המערבי של ים כנרת שוכנת העיר טבריה, בירת הגליל התחתון. שמה לפנים רקת, והיא נבנתה מחדש בימי הבית השני על־ידי הורדוס אנטיפס, שקראה על שם הקיסר הרומי טבריוס".
מהו איפוא השם שיבוא במקום "טבריה"? על כך יחליטו, כמובן, המוסדות המוסמכים ושמות יפים ומתאימים ודאי לא יחסרו (אגב: טבריה נקראה בתקופה מסוימת "מעזיה"). אני מציע את השם התנ"יכי־תלמודי "רַקַּת", כי זהו שמו הקדום של המקום עליו יושבת טבריה, "רקת – טיבריא", נאמר בתלמוד הירושלמי (מגילה: פרק א', הלכה א'). והתלמוד הבבלי במסכת "מגילה" (דף ה' עמוד ב', ודף ו' עמוד א') קובע בפרוש: "רקת זו טבריא" והיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. ואכן מוצאים אנו בספר "יהושע" (פרק י"ט, פסוק ל"ה) את השם "רקת". ובמסכת "סנהדרין" (תלמוד בבלי) כתוב (דף י"ב עמוד א'): "זוג בא מרקת". כאן אומר רש"י בפרושו: זוג – שני תלמידי חכמים, בא מרקת – טבריא". רבינו חננאל מפרש באותו מקום ככה: "זוג בא מרקת – שני תלמידי חכמים באו מטבריא". גם ד"ר שלמה מאנדעלקערן, בקונקורדנציה שלו "היכל הקֹדש", מסביר – רקת היא טבריא. זה מוכח גם בכמה וכמה ספרים אחרים.
יהא נא ברור, שכל עוד זרים משלו פה, לא היה באפשרות אבותינו המשועבדים, המעונים והמוצאים להורג, להחליף את שם העיר אשר נקבע ע"י הורדוס אנטיפס לכבוד הקיסר טבריוס. הן מאונס השתמשו בו... לכן דאגו וגם הצליחו להחדיר לתלמוד, בהזדמנויות ובצורות שונות, את השם "רקת", למען ידעו הבאים אחריהם כי שם אחר היה למקום קודם לכן, וכי לא מטבריוס הטמא מתחילה ההיסטוריה של העיר. וספק, כמובן, אם היתה היכולת לבצע את השינוי הנדון בתקופות מאוחרות יותר, או בשנות המנדט הבריטי. ברם, הדבר נִתן עתה להעשות, וזה תלוי בנו, אך ורק בנו! אם כן, הבה נתקן את המעוות ונגול מעיר התנאים, האמוראים והסנהדרין את החרפה הרובצת עליה זה קרוב לאלפים שנה; ויפה שעה אחת קודם... בעצם, הרי צריכים היינו לעשות זאת בעת ובעונה אחת עם החלפת "Palestine" המפורסמת בכל אתר ואתר ב־"Israel" החדשה והבלתי־ידועה, שכה מהר הכירו בה כל אומות תבל, וכמובן – גם מתנגדינו ושונאינו.
רבות הערים בעולם ששמותיהן שונו והוחלפו (מלבד ערי רוסיה והמדינות הנתונות להשפעתה כגון: פטרבורג־פטרוגרד־לנינגרד, צריצין־סטלינגרד, יקטרינוסלב־דניפרופטרובסק) ואזכיר כאן רק שלוש מהן:
קונסטנטינופול (קושטא): אחת הערים המפורסמות ביותר בעולם. מונה כיום למעלה ממיליון תושבים. היא נוסדה על־ידי קונסטנטינוס הגדול, בעיר העתיקה ביזנטיום, בשנת 328 לספירת הנוצרים. הטורקים לא התחשבו בעברה הגדול של העיר הזאת, העבירו את בירתם ממנה לאנקרה ואת השם קונסטנטינופול הפכו ל־איסטנבול (סטמבול).
אוסלו: נוסדה בשנת 1048. נחרבה מחמת שריפה ונבנתה שנית בשנת 1624 ע"י כריסטיאן הרביעי מלך דניא, ומאז נקראה על שמו – כריסטיאניא. בשנת 1925 חזרה העיר לשמה העתיק Oslo (בירת נורבגיה).
בטויה: לאחר ההסכם בין הרפובליקה האינדונסית להולנד בדבר יסוד ארצות הברית של אינדונסיה (נובמבר 1949), הוסב שמה ההולנדי ל־גאקארטא, שם אינדונסי לבירת הברית. העיר מונה מיליון ומאתים אלף תושבים
אדוני ראש הרבנים,
הצעתי זו נתמכת על־ידי אישים ידועי־שם וביניהם: מר דוד בן־גוריון, פרופסור יוסף קלוזנר ופרופסור אברהם הלוי פרנקל. ברם, דעתי היא מאז ומתמיד, כי במצוה כזאת, מצות טהור עיר עברית כה קדושה מטומאת הרומאים שחלפו ועברו מן העולם, יש לזכות בראש וראשונה את המנהיג הרוחני של העם. הנני מלא אמונה, שכבודו יעריך כראוי את התפקיד הנעלה שהעמסתי על שכמו ויגיש לי את עידודו ועזרתו. אגב, קיימת אצלי גם הצעה שניה: לקרוא לעיר במשך תקופה מסוימת, כדי להרגיל האזרחים, בשם "רקת־טבריה" או "רקת (טבריה)" יואיל נא לחוות דעתו גם על הצעה זו.
ובהזדמנות טובה זאת, יש את נפשי להביע לכב' הרב את סיפוקי המלא ואת הנאתי הרבה ממאמרו המצוין, הצודק והמשכנע "הקשר בין הדת והמדינה", שפורסם בעתון "הבקר" ביום כ"ט באלול תשט"ו (16.9.55). יישר כוח!
אני מקווה שתשובתו החיובית לא תאחר לבוא, ותודתי הלבבית ביותר נתונה לו מראש.
בכבוד רב, מוקירו הנאמן
כ"ו כסלו תשט"ז
לכבוד מר יצחק לוין יצ"ו, רחוב ארלוזורוב 63, חיפה.
מכתבך מיום כ"ד חשון הגיעני. קראתיו בענין רב ורואה אני הרבה טעם בדבריך.
השם טבריה נקרא אמנם על שם הקיסר הרומי טיבריוס, אבל השם בלבושו העברי קנה לו שביתה בלשוננו ואף נדרש ע"י חכמים ז"ל: "למה נקראת שמה טבריה – שטובה ראייתה" (מגילה ו' א'). ואין זה מקרה ששמות שמקורם לא היה ברוך נתקבלו באומה – כגון שמות החודשים⁹⁸. וכלום יעלה על הדעת לשנות עתה את שמות החודשים?
footnotes: ⁹⁸ ראה יחזקאל ח, יד. וברד"ק שם ד"ה מבכות את התמוז. ובירושלמי ר"ה פ"א ה"ב (ו ע"א): שמות חדשים עלו בידם מבבל. ולהר' גט פשוט סי' קכו אות לה באורך, על שמות החדשים, מקורם, וכתיבתם.
כל זה לא בא למנוע את הרעיון להחזיר לטבריה את שמה התלמודי.