על היתרו של רבי משה פיינשטיין ל"הזרעה מלאכותית"

שאלה

בעזר אלקים חיים א' ויצא תשכ"ו

שלמא נפישא מסטרא קדישא לכבוד ידיד נפשי הגאון הגדול, סיני ועוקר הרים, צדיק יסוד עולם, פאר עמנו, מוה"ר יצחק נסים שליט"א, והודו ירום ויתנשא,

אחר דרך מבוא השלום בכבוד ובהערצה, אני מרשה לי לבוא לפני הדר גאונו בענין גדול הנוגע לעיקרי עמנו, ואתאמץ להציע הענין בקצירת האומר עד כמה שאפשר.

הנה הרב הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א הדפיס בשנת תשכ"א ספר "אגרות משה" חלק אהע"ז שנתפשט בעשרות אלפים טופסים בכל רחבי ארץ. בספר זה נמצא היתר מפורש להזריע אשה ע"י זריקת זרע איש אחר, זרע גוי וזרע אביה וחמיה וכל פסולי עריות. ההיתר כפול בסימן יו"ד וסימן ע"א. כשראיתי את התשובות (ועלתה לי הקריאה לא בנקל כי עיני כבדו מזוקן) פלצות אחזתני¹⁷⁵. בהיות שביני ובין הגאון הנ"ל יחסי ידידות קרובים, פניתי אליו במכתב והסברתי לו ראשית כל כי שגגה יצאה מלפניו שכתב שמהרש"ם (והוא מורי ורבי הקדוש והטהור זי"ע) התיר ההזרעה באופן הנ"ל. מלבד זאת אמרתי במכתבי שלענ"ד טעה גם בסברא שעיקר האיסור הוא הביאה והזרע כלום הוא. והזכרתי דברי הרמב"ן להפסוק באחרי מות¹⁷⁶ "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה" – הרי יוצא שהעיקר הוא הזרע. בהיות שאני עוד לפני עשרות בשנים נאלצתי לטפל עם אותו הענין הנורא, והיו ששוחחו עמנו ומגדפי אמונתנו הפיצו קטרוגים נוראים על ישראל ואמונתו, ואני כבר אז בררתי כי האגדה¹⁷⁷ שבן סירא הוא בן בתו של ירמיה הנביא שנתעברה באמבטי מזרע אביה, ועמדתי אז בכתובים בעניין זה עם הגאון רא"י קוק ז"ל (בבקשה לראות בספרי "היכל לדברי חז"ל ופתגמיהם" שבלי ספק נמצא בהספריה בהיכל שלמה – עמוד 613 ולהלן). ואני השבתי בענין זה גם על שאלת הותיקן – וגם הסכימו עמי וכל אשר העליתי, הגאונים ר' חיים עוזר גרודזינסקי ורי"ל צירלזון הי"ד ועוד גדולים בתורה ובחכמה. בספרי בגרמנית "דער יודשנה אסס אים שפיעגעל דער יאהרטואזנד" נמצא אריכות על כל הדבר.

footnotes: ¹⁷⁵ עדה"כ איוב כא, ו. ¹⁷⁶ ויקרא יח, כ. ¹⁷⁷ ראה חלקת מחוקק לאבה"ע סי' א ס"ק ח, משל"מ פט"ו אישות ה"ד, אוצה"פ כרך א אות מב דף ו ע"א ובהע' א.

ואעתיק בזה שורות אחדות ממה שכתב לי הרה"ג ר' ישראל פורת מקליוולנד, המפורסם גם בארץ ישראל כי הוא מתלמידיו המובהקים של הרא"י קוק ז"ל: עלי להודות שלא עיינתי כלל וכו', פשוט משום שהדבר נראה לי מוקצה ומוזר לרוח התורה והמסורה. הרי אפילו באשתו אמרו¹⁷⁸ וברותי מכם הפושעים והמורדים וכו',

footnotes: ¹⁷⁸ יחזקאל כ, לח. נדרים כ ע"ב

בדעתי לסדר אוסף תשובות בענין זה. אני שואל את עצמי שוב ושוב ואין לי מנוחה, המערת פריצים היה הבית הזה אשר נקרא שם ישראל עליו? אמנם שלח ר' משה שליט"א מכתב חוזר לרבנים פה שהוא מבטל ההיתר בסימן ע"א (ושכח להזכיר ההיתר תשובה יוד!) – אבל ההיתר מונח אצל הרבנים בשולחנם והספר – עם ההיתר המוזר הוא בכל העולם.

אסתפק בזה, ואני מבקש את כבוד הדר"ג להודיע לי חוות דעתו בכלל על הזרעה בזרע אחר, על אחת כמה וכמה בזרע אביה וחמיה ואחיה וכל קרוביה ובזרע גוים.

לענ"ד איסור זה אם לא בפירוש איתמר, מכללא איתמר, שיש בזה חלול השם וחלול שם ישראל, ורבותינו ז"ל בטלו מצוה עשה דיבום, ודי בזה. סחי ומאוס¹⁷⁹ הוא הרעיון לעשות בישראל דבר כזה.

footnotes: ¹⁷⁹ עדה"כ איכה ג, מה.

אני נר דועך, איש חולה ורפה כח ואין לי בעולם הזה רק ד' אמות של קברי (לאחר מאה שנה) לבד. רק אנשים שאין פחד אלקים וכבוד האומה לנגד עיניהם יוכלו לחשות על נבלה כזאת. ה' הפליא חסדו אתי שנצלתי מיד הגרמנים ימ"ש, שעמדתי כבר מוכן לגרדום על חטא שכתבתי בווינה (לפני הכיבוש) מאמרים וספרים בהגנה על כבוד עמנו ואמונתנו. על יסוד ההיתר של הגאון ר' משה שליט"א נשארתי בדאי, וכל מלשינותיהם נכונות.

מובטחני, אם הדר"ג יכתוב לי בענין זה מכתב מפורט, אפעל על ידידי ר' משה פיינשטיין שליט"א שיבטל את ההיתר ביטול גמור באופן היותר מועיל, ואני כתבתי לו כבר שיש אופן תקנתא שידפיס פתקא קטנה וישלחה לכל מקבלי הספר (בידו הרשימה של המקבלים והמזמינים את הספר) בבקשה להדביקה על התשובה גם ידפיס מודעות בעתונים כי המכשלה לא מילתא זוטרתא היא.

ברם ר' משה פיינשטיין שליט"א הוא אדם יקר רוח אבל איש תם ומושפע מתלמידיו שאינם נותנים לו לבטל הוראתו כי לא לכבודם יהי'.

והנני בזה מוקירו ודו"ש בידידות נאמנה

משה חיים אפרים בלאך

אני מצרף תצלום מהתשובה של רמ"פ שליט"א אלי, ובזה סלקי אותם רופאים העוסקים בהזרקת זרע, מראים ליהודים הבאים אליהם את התשובות של ר' משה שמפורסם בכל אמריקא.

תשובה

ב"ה. ירושלים, ח' בטבת התשכ"ו

לכבוד הרב הגאון המפורסם איש האשכולות ורב הפעלים כקש"ת מהר"ר משה חיים אפרים בלאך שליט"א ניו־יורק

אחדשו"ת בידידות ובהוקרה,

קבלתי את יקרת מכתבו מיום א' ויצא ש.ז. ומחמת טרדותי המרובות לא יכולתי לצערי לאשר קבלתו בזמנו ועמו הסליחה.

במכתבו כותב כ"ת שהרב בעל ספר אגרות משה התיר להזריע אשה בזריקת זרע של כל אדם אחר, בן ברית ושאינו בן ברית ולרבות פסולי עריות, ובעיני משה רע¹⁸⁰ ורואה בכך מכשלה רבה, ואותי שאל לחוות דעתי העניה בנדון.

footnotes: ¹⁸⁰ עדה"כ במדבר יא, י.

הספר אגרות משה לא ראיתי ומדברי כ"ת במכתבו נראה שמחבר הספר הוא מגדולי רבני הדור שליט"א, וכלן גם בעיני יפלא על אשר נכשל להתיר את מעשה התועבה הזה בכל צורה שהיא, כפי שכותב כ"ת. אך לא אוכל לבוא בכתובים על חומרת הדבר כבקשת כ"ת מכמה סיבות, ויש להניח שהרב בעצמו שהתיר ירצה להתישב שוב בענין ויסוג מעמדתו ויודיע ברבים את חזרתו ותרב גדולתו¹⁸¹.

footnotes: ¹⁸¹ עדה"כ תהלים עא, כא. אכן חכם עדיף מנביא וברוח קדשו של הרב זצ"ל חזה את חזרתו של הרב אגרות משה כדלקמן.

ולמעכ"ת הנני מאחל בריאות שלמה ואריכות ימים ושנים, דשנים ורעננים ויזכה לראות בבוא לציון גואל בב"א.

בכבוד רב,

יצחק נסים

שאלה

ב"ה, ג שמות תשכ"ו

חדות ימים ושנות עולמים להוד כבוד ידידי הגאון הגדול עטרת עמנו רשכבה"ג מוה"ר יצחק נסים ראשון לציון, ישא ברכה מאת ה' ויעמוד על משמרו הקדושה עד ביאת גו"צ בב"א.

אחדש"ה בכבוד ובאהבה רבה אודיע לכהד"ג שקבלתי את אגרתו מיום ח' טבת תשכ"ו ושמחה נפשי ביחוד על ברכותיו בסוף המכתב כי רוחי נשברה מאד, ובכלל מכתבו היקר מרפא לנפשי. והנה באו אלי רבנים חכמי לב ויראי ה' לקיים בי מצות בקור חולים, וכמובן הראיתי להם את המכתב מכהדר"ג והם החליטו לעשות הצלמות מהמכתב ולהפיצו ברבים. אך לבי מהסס ומפקפק לעשות זאת בלי הסכמה מיוחדת מכהדר"ג ואני מבקש בזה מכהדר"ג להשיב לי בהקדם האפשרי האם רשאי אני לפרסם את המכתב.

אגב הרבנים האלו קבלו על עצמם להכין תצלומים משלש התשובות של ידידי הגאון המתיר שליט"א ולשלחם לכהדר"ג.

ודאי אקבלם בעוד ימים מספר ואשלחם לכהדר"ג איה"ש בלי איחור.

איני רוצה להאריך היום ואשמח לקראת הסכמתו.

הנני בזה מוקירו, ואחוי קידה קדם מרן.

משה חיים אפרים בן אדל ואברהם אבא

לרפואה שלמה במהרה דידן.

כהדר"ג כותב "שלא יוכל לבוא בכתובים על חומרת הדבר" – ונזכרתי בפתגמא קדישא של א"א זקיני הקדוש ר' ישראל בעש"ט זי"ע המסור במשפחתנו, שמה שאמרו באבות¹⁸² "אל תעשם עטרה להתגדל בה ולא קרדום לחפר בה", ר"ל שלא יחפרו בתוה"ק להתיר דברים נגד השכל ונגד המוסר ואכמ"ל.

footnotes: ¹⁸² פ"ד מ"ה.

ובהיותי בשנת תרצ"ה בווילנא שמעתי מידידי הגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל שבשנות אחר המלחמה הראשונה גדול בתורה מובהק בשם ר' יוסף שאפוטשניק הציע לפניו באריכות מופלגה להתיר הזרעה באדם אחר ורח"ע כתב לו: "פלצות אחזתני בקראי ההצעה עם כל הפלפולים של הבל" ובקשהו שלא ידבר יותר מזה וישתקע הדבר. ובמאוחר שמעתי זאת מפי ידידי הגאון צירלזאן הי"ד, גם כאן שמעתי זאת מרב זקן.

תשובה

ב"ה. ירושלים, כ"ו בטבת התשכ"ו

לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מהר"ר משה חיים אפרים בלאך שליט"א ניו־יורק.

שלום וישע רב,

קבלתי את מכתבו מיום ג' שמות ש"ז בו כותב כ"ת רבנים באו לבקרו וראו את מכתבי אליו ובקשו לצלמו ולהפיצו ברבים, וכ"ת מבקש את הסכמתי על זה. הנני להודיע לכ"ת כי לאחר ששלחתי את מכתבי בא לידי ספר "צבי חמד" מהרב צבי הירש פרידמאן שליט"א ובו ראיתי מכתב מהרה"ג בעל אגרות משה שבו כותב: צריך לגדור גדר שלא יתירו זה (הענין של הפראה מלאכותית) בשום אופן אף רב היותר מובהק¹⁸³. והרי כבר חזר בו ואין צורך לפרסם את מכתבי, שבלאו הכי אין טעם בפרסומו, שאין בו אלא דברים בעלמא.

footnotes: ¹⁸³ ראה שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נא שער ד פ"ה עמ' רנב שהעתיק מכתבו של הרה"ג משה פיינשטיין בתאריך כב כסלו תשכ"ה. מתוך הספר “צבי חמד" הנזכר (ברוקלין תשכ"ה) וז"ל: דבר זריקת הזרע שכתבו בשמי שהתרתי, מצאתי לנכון להודיע, שאני לא התרתי אלא בשעת הדחק גדול שהאשה מצטערת טובא... שלכן פשוט לכל שאין לדון בענין זה כי אם רב מובהק גדול בתורה ומפורסם בהוראה שידון בזה מכל הצדדים, ומחמת זה בשאלה החד פעמית שבא לידי אסרתי, וחלילה לשום רב להורות היתר בנדון זה מתוך ספרי... ופן יצא מכשול להתיר גם במקום האסור צריך לגדור גדר שלא יתירו זה בשום אופן אף רב היותר מובהק. עכ"ל. וראה עוד בשו"ת יבי"א ח"ח אבה"ע סי' כא עמ' תנב אות ה. ומודים דרבנן היינו שבחייהו.

בכבוד רב, יצחק נסים