LaKelal VeLaPerat, Volume I, 9 Monetary Issues

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

בעניין הנ"ל: הצעת אופנים מרווחים יותר

תשובת הרב מרדכי אליהו²¹¹

footnotes: ²¹¹ נדפסה גם בשו"ת מאמר מרדכי, ח"ב סימן ט עמ' קמו.

ב"ה. ירושלים, יום ו' ערש"ק פר' ואתחנן התשכ"ט

לכבוד הרה"ג רב הפעלים כש"ת ר' יצחק שחיבר יצ"ו הרב הראשי לעדת הספרדים בואנוס איירס.

כבוד מרן הרש"ל הרב הראשי לישראל שליט"א, מחמת רב טרדותיו בעניני הציבור, העביר אלי מכתב כת"ר מיום כ"ה סיון ש.ז. ולהשיבו.

עיינתי בספרים שכת"ר הזכיר, והאמת אומר שהלכות רבית מסועפות הן, לפי חומרת אסור העבירה כן רבה היא התאוה (עיין בבא מציעא עה ע"ב), והתרחקות ממנה היא המעלה. ומדינא דגמרא אסור זה נוהג אפ' בעכו"ם כדי דלא אתי למיסרך (בבא מציעא ע': עא) ולכן לנהוג בזה בזהירות רבה וכנפסק בשו"ע יו"ד סימן ק"ס.

שטר עיסקא הנהוג היום ומשתמשים בו בבנקים בארץ אינו היתר לדעת רבים, והיתרו דחוק כידוע, אבל נוהגים בו בלית ברירה. הבנקים והמתעסקים עמהם לא יוכלו לעמוד בתנאים אחרים.

היתרם של גדולים, ראשונים גם אחרונים, בענין רבית דרבנן במקום מצוה (עיין במגן אברהם הלכות שבת ועיין שם בכנסת הגדולה²¹²) כנפסק בשו"ע ס' קס' סעי' י"ח, וכן נפסק ברמב"ם הלכות מלוה ולוה סוף פרק ד', ועיין שם במשנה למלך שהאריך והרחיב בנדון ובסברת רש"י והמרדכי וריב"ש והרשב"א ומהריב"ל והמהרימ"ט²¹³, ואכמ"ל. וכן עיין בכנסת הגדולה שם ובזכרונות אליהו ערך רבית²¹⁴. ועיין בתשובות מהר"י בי־רב סימן ל"ו בענין הקדש לישיבה, עיין בב"י שם בסברת הרשב"א בתשובותיו ואכמ"ל.

footnotes: ²¹² יו"ד שם הגב"י אות עא. ²¹³ המרדכי ב"מ סי' שלב, הריב"ש בשו"ת סי' תסה, הרשב"א בשו"ת ח"א סי' תרסט ועוד, מהריב"ל ח"א סי' נד ועוד, מהרמי"ט ח"א סי' קמד. ²¹⁴ אות ו.

וכשאני לעצמי הייתי מציע לנהוג בשלוש דרכים שאין שם רבית עליהם.

שהלוה יתן לקופת צדקה או לקופת הקדש את התוספת בצורת מתנה מפורשת ומוחלטת, כי במקום מצוה לא גזרו (עיין למהרשד"ם ומהרש"ך ומהר"א ששון) וכן לא נקרא עליה שם רבית ולא חישינן למסרך וללעז.

שיעשו חברים קבועים שישלמו מס קבוע לחברה ולהם יתנו את ההלואה כגמ"ח.

בהיתר המוזכר במזבח אדמה בס' ק"ס והוא הלואה דרך קנס שאם לא ישלם עד יום מסויים ישלם קנס קבוע, והיתר זה מובא גם בכנה"ג אות מ"ה ובשלחן גבוה ס"ק מ"ו שכן נהגו.

ישנו היתר נוסף שנוהגים בו המחמירים ותופסי התורה בירושלים, הוא היתרו של ה'בן איש חי' שנה שניה פר' עקב הלכה י"ב, בענין עשית שטרות ומכירתן בדרך היתר בשופי.

יזכהו השי"ת ברב אונים וברב כח לעמוד בפרץ ולזכות הרבים מתוך השקט ונחת תמיד כל הימים.

חבר ביה"ד פעה"ק ירושלם ת"ו