בעניין גיור בנישואי תערובת

מכתב

ב"ה יום ה וחיית ורבית, כ"א אלול תשט"ו

לכבוד מנורה הטהורה, זכה וברה, מרנן ורבנן, הרב הגאון ראשון לציון, מורינו יצחק נסים שליט"א יאריך ה' ימים על ממלכתו. אכי"ר

אחדש"ט שלום

באתי כעת קודם כל להביע את כל הוקרתי על כל הכבוד שעשו לי בקבלו אותי בצל קורתו, וגם להביע להרבנית ולכל בני ביתו על הטרחה שטרחו בעדי בהיותי בישראל, ולשנה החדשה תקבלו נא את ברכתי ברכת הדיוט

יהי רצון שיתאגדו תורה וגדולה על שלחנכם ונזכה כלנו פה להנות מתורתו ימים ושנים ארוכים.

יסלח נא כת"ר שלא יכלתי לקבל פרדה, כי הייתי טרוד עד רגע האחרון בישיבת ועד הפועל הציוני לטובת יהודי צפון אפריקה והייתי צריך לשבת עם מנהיגי הסוכנות וגם עם שרי הממשלה להתיעץ בישוב הדעת ובכובד ראש ולמדתי הרבה דברים... והיה לי דין ודברים בין אשכול – לקול...

כשחזרתי הנה ספרתי להרב הראשי של אלגיריה אודות הרב נוראי שליט"א, ובקש ממני לכתוב לכבודו שהוא תמה מאד על הרב נוראי שהעלים את צד השני, ואינו לפי כבודו שידבר רק מה שהוא סובר. והרב בקש שראשון לציון והרב מרן הרצוג יחד יחוו דעתם הטהורה הלכה למעשה.

ואני עבד נרצע ע"ג קרקע כתלמיד, כי תורה היא וללמוד אני צריך, ואי"ה בעוד איזה ימים הנני אפנה במכתב מיוחד לכת"ר ולכבוד הרב הרצוג אודות זה בשם הרבנות הראשית של אלגיריה.

ג"כ נא אדוני הרב לא אשכח הזמן שהייתי יחד עם בנו חמודו המשכיל והמדעי בניהו נ"י יהי רצון שיעלה ויצליח בכל דרכיו.

הנני גומר בברכה נאמנה לשנה החדשה

הק' אברהם משה בן הרי"מ זצ"ל הלוי פינגרהוט

שאלה

ב"ה יום ו' עש"ק כ"ב אלול תשט"ו

בעלות קול שופר, יוחק לחיים בספר, מע"כ מרנא ורבנא הלא הוא הרב הגדול, מבצר עז ומגדל, תנא ירושלמאה, מאור ישראל והגולה וכו' וכו', מוהר"ר יצחק נסים שליט"א ראשון לציון, יאריך ה' ימיו הוא ובניו אתו וכל משפחתו עד ביאת הגואל אכי"ר

מורנו ורבנו

בהיותי בישראל זכיתי להתקבל לראיון אצל כת"ר והצגתי לפניו שאלה בענין הגיור של זמננו שדנו עליה רבני צרפת ואלג'יריה, והבאתי לפני כת"ר שתי תשובות. אחת לאיסור, שכתב ידידי הרב רבי רחמים נהוראי נ"י, ואחת להתיר בתנאים מיוחדים, ממני הצעיר¹⁶ שדנתי בה כתלמיד היושב לפני רבו, להלכה. ומצרף להם מסרתי לכבודו תשובת הרב הגאון רבי חיים בליח זצ"ל [רבה של תלמאסן 1832 – 1919] שהתיר הלכה למעשה בטוב טעם ודעת, ולא ראיתי את תשובתו רק אחרי שכתבתי את תשובתי, וברוך רחמנא שכיוונתי לדעת גדול.

footnotes: ¹⁶ תשובותיהם של הרב נאהורי והרב פינגרהוט, בשו"ת הרב אברהם משה פינגרהוט, אה"ע, סי' יד-טו.

שליחות זאת עשיתי על פי החלטת אגודות רבני צרפת ואלג'יריה, שבראשם הרב הראשי ר' יעקב קאפלאן שליט"א והרב הראשי למדינת אלג'יריה ר' משה אייזנבט נ"י, ועכשיו באתי באופן רשמי בשם שליחות זו לבקש מכת"ר לחוות את דעתו הטהורה על עניין זה הלכה למעשה כי מציון תצא תורה.

הנני בטוח כי כת"ר כבר מסר העתק תשובתי להרב הגדול מרנא ורבנא רבי הרצוג שליט"א כדי שיחוה גם הוא דעתו, ומה שיגמרו אתם רבותינו נקבל הן בקהלת צרפת שהם אשכנזים והן אנחנו קהלות ספרד.

על כן יואל נא רומכ"ת נ"י להשיב לנו על שאלתנו הנ"ל, ועל הטורח הנני מקדים לו את תודתי מקרב הלב ובכתיבה וחתימה טובה ובברכה נאמנה

הקטן אברהם משה בן הרי"מ זצ"ל הלוי פינגרהוט

תשובה

ב"ה, ירושלים, א כסלו תשט"ז

לכבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם טוב ולתהלה ר' אברהם משה הלוי פינגרהוט יצ"ו רב דק"ק אלג'יר.

שלום וישע רב,

הגיעוני לנכון מכתביו מיום כ"א ומיום כ"ב באלול תשט"ו.

הנני מצטער שמחמת טרדות הציבור והעבודה השיפוטית המוטלות עלי לא נתפניתי לעיין בתשובות של כב' בענין הגירות של הנישאים בנישואי־התערובות, שכב' בקשני בע"פ ובמכתביו הנ"ל להשיב עליהן. גם לא היה סיפק בידי להשיב להרב נהוראי יצ"ו על תשובתו בענין הנ"ל, שהקדים ושלחה אלי לפני קבלת תשובתו של כב'.

ודאי לא נעלם מכב' שבמאת השנים האחרונות בעייה זו תפשה מקום נכבד בעשרות ספרים של בעלי התשובות, שנשאלו על כך הלכה למעשה, וכמעט שלא הניחו פינה וזוית ומקום להתגדר בו. רואה אני שבכלל דבריהם – דברכם בתשובות ששלחתם אלי. ולעצם הדין אין מה לחדש, אם לא לפלפולא בעלמא ולשאת ולתת בדברי המחברים הנ"ל. ולאיזה מסקנה שנגיע – אם להחמיר כדברי המחמירים ואם להקל בתנאים ידועים כדברי המקילים – אין בכוחה של מסקנתי להעלות ארוכה ומרפא להפרץ המרובה.

עצתי היא, איפוא, שתתאספו יחד רבני צרפת ואלג'יריה ותבואו לידי הסכמה אחידה, מעין הסכמה ותקנה שנעשתה פה בארץ־ישראל בימי קודמי המנוח הרב הגאון כמהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל ויבלח"א וטובים חברי הגאון ר' יא"ה הרצוג שליט"א וחברי מועצת הרבנות. אף כי ב"ה בארצנו הקדושה עוד לא קרה שנישאו בנשואי תערובת, אבל באו ובאים מחו"ל זוגות כאלו, אשר נשאו בחו"ל בנשואים אזרחיים.

וזאת היתה התקנה: שבמשך שנה שלימה מיום הגשת בקשתם לביה"ד האזורי להתגייר – אין מגיירים אותם, בתקופת זמן זו מתחקים על הליכותיו של הזוג בעניני יהדות. אם מתברר שאפשר להם שיתנהגו כהלכת יהודאין, ביה"ד יתן רשות לגיירם ולהשיאם כדין ע"י חופה וקדושין.

אולם אם ביה"ד האזורי מוצא מסבות מיוחדות שראוי לגיירם מיד מבלי לחכות שנה – על ביה"ד לקבל הסכמת הרבנים הראשיים לישראל – ורק אם תאושר על־ידם החלטה זו, אזי נתנת רשות לאותו ביה"ד לגיירם.

משער אני שאתם לא תוכלו להחמיר יותר ומאד רצוי שתתקינו הסכמה מעין זו ותתלו את ההיתר הסופי בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל – ואנו לאור הדו"ח שנקבל מכם, נדון בדבר נודיע לכם את החלטתנו מיד.

ברור לי גם שבפניכם תעמוד שאלה אחרת של צדדים אשר לא נשאו בנשואים אזרחיים ולא חיו יחד, והצד היהודי דורש לגייר את הצד השני – שאינו יהודי, כדי להנשא בחופה וקדושין כדמו"י.

הנה גם בזה יכולים אתם לתקן הגבלות במדת האפשר, ובמקרים היוצאים מן הכלל שתסכימו להתירם תתלו ההיתר הסופי ברבנים הראשיים לישראל.

ומי יודע אולי דרך זו תגדור במדת מה את הפרצה הגדולה הקיימת במקומותיכם.

לבד מזאת עליכם להקדיש מכוחכם ומהשפעתכם לדבר על לב הדור הצעיר, בשובה ונחת, ולהסביר לו שיזיר עצמו מבנות ומבני הנכר, להתקדש בקדושת עם ישראל, בדרך אשר הלכו בה עד הלום.

וה' יתן לכם כוח לגדור הפרצה ולקרב ליבות בני צאן מרעיתכם לאבינו שבשמים ותזכו לכל טוב.

בפרישת שלום ובברכת התורה¹⁷.

footnotes: ¹⁷ ראה תשובת הרב להלן סימן ד ובהערה שם.

יצחק נסים