LaKelal VeLaPerat, Volume II, 11 Converts
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
קבלה לגיור של אישה מהעם הגרמני החיה עם יהודי; עליה לתורה של נשוי לנכרית; טבילת אישה שמחמת חולי אסור שייכנסו מים לאזניה; הפעלת עסק בשבת ע"י "שטר מכירה"
ב"ה אסרו חג סוכות תשכ"ב
החיים והשלום לכבוד הדר"ג הרב הראשי ראשון לציון הגאון האמיתי והחסיד הדגול הרב יצחק נסים שליט"א
אחדשה"ט כיאות,
ערב צאתי למשרתי, הנה נפרדתי מהדר"ג והבטיח לי לעזור לי לנהל את עדתי על מבועי התורה והיראה. והנה יש לי כבר מספר בעיות עליהן הנני נכסף לקבל הדרכה מאת הדר"ג.
**גיור:**פנו אלי בדבר מקרה של נכריה שיש לה כבר בן מ"בעלה" היהודי. זה שנתיים שהיא פונה אל הדיינים בפרנקפורט ובשטוטגרט והם כתבו שהם מוכנים לקבלה שעה שיש גם רב במינכן. הנני זוכר את חוות דעתו בשיחה האחרונה, אבל באתי לשאול שוב כי יש כאן גם דעת הקהל המתנגד בתוקף נגד נכריות מזרע הגרמנים י"ש וייתכן שקבלה כזאת לא תתקבל בעין פה דווקא בעיני המיעוט החרדי התומך ברבנות החרדית. לכן באתי לשאול את הדר"ג כיצד להתנהג באופן עקרוני במקרה כזה?
מה דינם של אלו היהודים שהתחתנו עם נכרים בדבר עליה לתורה ולגבי יתר דברי קדושה?
הפנתה אלי מקרה של אשה שסובלת קשה מהאוזנים (גם קצת אלמת) והיא טוענת שכל פעם שהיא עולה לטהרה במקווה יוצאת לה מוגלה מאזנים וזה גורם לה מחלה. האם תוכל היא להשתמש בצמר גפן באזניה בשעת הטבילה ועד כמה עניין החציצה כאן בנידון?
נתקלתי כאן זה כבר פעמים בטענת יהודים שמחללים שבת שיש להם "שטר מכירה" ודווקא קבלו אותו מירושלים. עד כה התחמקתי מלהגיב על הנוהג המוזר ההוא ובכלל לא ידוע לי על הדבר מי "נותן" שטרות כאלו ועד כמה יש בהם בכלל של ממש. מאד הייתי מודה להדר"ג אם הוא יכול לפקוח את עיני גם בדבר הזה הזקוק לתיקון על טהרת הקודש.
הנני שמח להודיע להדר"ג שהתחלתי לפעול כבר בקהלתי כמיטב יכולתי וגם שעור גפ"ת שבועי שמבקרים למעלה מעשרים איש, אבל נדמה שעלי לשים את הדגש על הנוער ותקן אצל המבוגרים, כדי שלא להכשל ח"ו בעוון "מי שיש בידו למחות וכו'".
אודה להדר"ג באם יואיל להשיב על ארבע שאלות דלמעלה ואסיים בברכת התורה ולומדיה, תלמידו המסור לו מלב ונפש
ב"ה. ירושלים. כ"ב בחשון התשכ"ב
קיבלתי את מכתבו מאסרו־חג סוכות, ומרוב טרדה לא יכולתי להשיב על שאלותיו בשעתו.
אשה מזרע הגרמנים שחיה עם יהודי או שנשואה לו בנישואים אזרחיים וברצונו לגיירה ודעת הקהל מתנגדת בתוקף לגייר נכריות מזרע הגרמנים, ברור שלא ייעשה כן כי בכלל קשים גרים¹⁹ וכ"ש מזרע הגרמנים²⁰. רבנים במקומות אחרים אינם רשאים להתערב בנדון ולעשות נגד דעת הקהל ודעת הרב המקומי.
footnotes: ¹⁹ ראה יבמות מז ע"ב, הרמב"ם פי"ג איסורי ביאה הי"ח. ²⁰ ראה שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' עא, שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קמט.
אשר לשאלתו מה דינם של אלו שנישאו עם נכריות בנישואים אזרחיים לגבי עלייה לתורה ויתר דברי קדושה, צריך להמנע עד כמה שאפשר מלצרפם למנין ומהעלותם לתורה, שבודאי הם עוברים גם על יתר מצוות התורה כגון חילול שבת ומאכלות אסורות וכדומה. אבל אם זה גורם לידי מחלוקת, יש להתיר להעלותו נוסף, דהיינו שיחזור הקורא ויקרא לו מה שקרא לקודמו; ואם אי־אפשר בכך יש להעלותו ולהעלות אחר נוסף על אותה קריאה²¹.
footnotes: ²¹ ראה שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יא, ח"ג או"ח סי' יב, ובספר הלכה ברורה ח"ד עמ' קסח, וח"ז עמ' קלו.
בענין אשה שסובלת קשה מאזנים אם תוכל לשים צמר גפן באזניה ולטבול, טוב יותר שתרד אשה אחרת עמה ותעמוד באופן שלא יגע גופא בגופא ותטביל אצבעה ותתחוב אותה באזנה ברפיון ולא בחוזק. ואם אי־אפשר לה בדרך זו, תוכל לתחוב צמר גפן לאזנה בעומק שלא יחוץ בשפת נקב האוזן ותקשור תחילה את צמר הגפן בחוט שיהיה בולט קצת שתוכל אח"כ למשוך החוט להוציא הצמר גפן כל זה בתנאי שהרופא אוסר עליה להרטיב את אוזנה הן במים קרים והן במים חמים²².
footnotes: ²² ראה שו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סי' כז, דרכי טהרה פט"ז עמ' 214 ניסן התשע"א, טהרת הבית ח"ג עמ' סו סע' יד, והערה יח. וראה עוד בתשובת הרב לקמן שער יב סימן כב עמ' , ובכרך א שער ז סימן ה עמ' רסה.
לשאלתו "נתקלתי כאן זה כבר פעמים בטענת יהודים שמחללים שבת שיש להם שטר מכירה שקיבלו מירושלים וכו'" – שאלה זו בלתי מובנת: מחללים שבת ויש להם שטר מכר? אם הכוונה שיש להם בתי־חרושת שפועלים בשבת ע"י לא יהודים ע"פ שטר מכר להם, דבר זה תלוי בתנאים המבוארים בש"ע או"ח סי' רמ"ג ובאחרונים שם, ואם התנאים נשמרים עדין אין לקרותם מחללי שבת.
והריני לברכו שיצליח במילוי תפקידו להרבצת תורה ודעת בקרב צאן מרעיתו להגדיל תורה ולהאדירה.