LaKelal VeLaPerat, Volume II, 11 Converts
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מילה וגיור לקטן שאמו נכריה ואביו יהודי
תשובה (השאלה חסרה)
ב"ה. ב' בשבט התש"ך
לכבוד מר עזריאל זוננשטיין יצ"ו, קראקס.
הריני מאשר קבלת מכתבו מיום י"ד בטבת ש"ז. ואלה התשובות לשאלותיו:
בן לנכריה שלא התגיירה, אם מבקשים למולו אין מברכים כל ברכה שהיא על מילתו, והמילה אינה צריכה להיות על דעת בית דין.
אם מבקשים למולו לשם גרות, המילה והטבילה צריכים להיות על דעת בית דין, אולם אין לבית הדין להעתר לגיורו, הואיל והוא יתחנך ע"י אמו הנכריה, לפי אמונתה וארחות חייה, אלא אם כן מצא בית הדין שהוא יכול לגייר את האם הנכריה, אם אמנם הוגשה בפניו בקשה כזו.
נימול בן נכריה לא לשם גרות ולא טבל, לכשיגדל וירצה להתגייר יש צורך בהטפת דם ברית ובטבילה.
בן שנימול ולא נטבל כדת – אסור לקראו לתורה.
אין לקרוא לתורה ילד שנימול ונטבל שלא על דעת בית דין.
לגבי השאלה באיזה גיל עדיף לגייר, הרי שעד י"ג, כפי שנאמר לעיל. לאחר י"ג, אם יש ערובה שיתחנך לפי מסורת ישראל ויקבל עליו עול מצוות – רשאי בית הדין לגיירו²⁶.
footnotes: ²⁶ ראה הרמב"ם פ"א מהלכות מילה ה"ז, ושם פ"ג ה"ד-ז, ובהלכות איסורי ביאה פי"ג ה"ו-ז, ושם הי"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רסח. ולעניין קריאה בתורה לגוי שלא יתגייר כהלכה, פשוט שאינו עולה לתורה, שהרי עדיין גוי הוא כמבואר ברמב"ם ושו"ע הנ"ל. וראה בשו"ע או"ח סי' נג סע' יט דין גר או ממזר למנותו ש"צ, ושם במשנ"ב ס"ק נ.
מ"מ המזכיר הראשי.