אישה שהתגרשה בערכאות ואח"כ בבית דין – ממתי מונים "חודשי־הבחנה"?

שאלה

ב"ה. סוסא ר"ח אב הרחמים תשכ"א

מו"ר ועט"ר גאון עוזנו מוהר"ר יצחק נסים יחשל"א, ראשון לציון לכל ישראל בארץ ובגולה, העי"א.

אקוד ואשתחוה ואומר שלום לפי רו"מ!

צעיר וקטן הנני מלבוא במכתבים עם רום הדרת כבודו, ואולם תורה היא וללמוד אני צריך כי השעה צריכה לכך, והכבוד הגדול לגדולי האומה, הוא כאשר יעתרו לקטן שבקטנים מפחותי העם, כמו שאמר הלל⁵⁶, השפלתי היא הגבהתי.

footnotes: ⁵⁶ ראה שמות רבה פרשה מה,ה.

שאלה – ענף גירושין

זה כמו חמש שנים או יותר שבתולה אחת מעירנו עלתה לארץ עם "עליית הנוער", ושם נספחה אל אחד הקיבוצים, ובמשך הזמן, לסיבת איזה דבר (שאיני יודע אותו בבירור) הלכה עם בחור אחד מעיר תוניס, אל ירושלים, לפני הרב המסדר הנישואין, ושם עשו להם כתובה וקידושין, והביאו את שטר הכתובה בידם. והנה זה כמו שתי שנים מאשר ירדו שניהם לתוניזיה, ההורים חשבו כי אוהבים זה את זה וכי רוצים לעשות הנישואין בפועל ולחיות חיי אישות יחד. ואולם הבחור אמר כי מעולם לא היה בדעתו לשאת את הבתולה לאשה, ורק עשה את הכתובה אך לפי שעה כדי להנצל מן עבודת הצבא, ולכן ההורים של הבת הגישו קובלנא אל בית המשפט הממשלתי (לא יהודי) וביום 2 לחודש מארץ העבר יצא משפט הגירושין ע"י בית המשפט הנז', אולם מאיזה סיבות לא נעשה הגט ע"י הרבנות הראשית רק ביום שנים לחודש ג'ואן העבר. והנה מאי דביני ביני, נזדמן בחור טוב שרוצה להנשא עם הבתולה הנז', ובהיות כי נחפז הוא לדרכו לעזוב תוניזיה, קבע את זמן הנישואין ליום שמונה לחודש אות הקודם (זאת אומרת קודם שיעברו ימי הבחנה). וכאשר שמעתי מזה אמרתי להם כי איני יכול לסדר להם הנישואין הדתיים רק אחר שיעברו ג' חדשי ההבחנה, ולמרות כל ההפצרות לא קבלתי מהם שום התנצלות. אז מה עשו? הלכו לממשלה כאן, וקראו לי וצוו עלי לעשות את הנישואין בזמן הקבוע, משני טעמים, 1) כי הנישואין הם אינם בפועל ורק אירוסין, ובזה לפי חוק המדינה אין צריך להמתין ג' חדשים. שנית כי מיום שיצא המשפט של הגירושין כבר עברו יותר מחמשה חדשים ולכן אין מקום לעכבה זאת, אלו דברי הממשלה.

והנה כבר ידע כת"ר כי לפי מנהג האשכנזים, מונים לגט מיום הנתינה, ורק בעגונה, ובארוסה ובשעת הדחק וכיוצא יש שמקילים למנות מיום הכתיבה, אולם לנו בני טוניס שקבלנו עלינו הוראת מרן קארו זלה"ה, מונים תמיד מיום הכתיבה, כמו שכתב בש"ע סימן י"ג סעיף ד'⁵⁷, וז"ל ומיום כתיבת הגט מונים וכו' שהרי אינו מתייחד עמה משכתבו לה ע"כ.

footnotes: ⁵⁷ צ"ל: בש"ע אבה"ע סימן יג סע' א.

ועתה נפשי לשאול הגיעה בנדן דידן, דאיתא עיגון וגם הנדון הוא בארוסה, ושעת הדחק הוא, והכרח הממשלה יר"ה וגם שלא נתייחד עמה מיום שיצא המשפט מבית דין, כי אימת המלכות עליו, והאמת כן, כי אחר איזה ימים נשתדכה עם בחור אחר, והראשון הוא שלא אהב אותה.

א"כ הנוכל לדון את יום הגירושין של הממשלה, כמו יום כתיבת הגט שהתיר בו רבינו, אחר שהטעם בעצמו ובדמותו ובצלמו נמצא בנדון דידן.

אני מצפה לתשובתו שתהיה ביפה שעה אחת קודם, כדי לדעת מה לעשות אם אסדר את הנישואין או אחדל, אם יש איסור בדבר.

החותם ברגשי כבוד והערצה רבה, וברכת שלום מציון, הרועה צאן קדשים פה סוסא,

ע"ה ישראל ישי ס"ט

תשובה

ב"ה. ירושלים כ"ה באב התשכ"א

הרב החכם ונבון ר' ישראל ישי יצ"ו, הרב דק"ק סוסא, תוניסיה

ר.מ. נ.,

קיבלתי מכתבו מיום ר"ח אב ש"ז, ובו שאלני אודות אשה שנתגרשה בערכאות ואח"כ בבי"ד אם אפשר למנות ג' חדשי הבחנה מיום הגירושין האזרחיים.

הנה הדין פשוט וברור הוא שיש למנות מיום הגירושין בביה"ד הרבני לפי דין תורה בלבד.

בכבוד רב,

יצחק נסים