LaKelal VeLaPerat, Volume II, 13 Circumcision, Naming and Adoption
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מילה ע"י רופא גוי במקום שאין מוהל יהודי, והאם מותר כשישראל עומד על גביו?
ב"ה ירושלים ג' באב, תשט"ז, 11 ביולי 1956
לכבוד הרבנות הראשית לישראל, לידי המזכיר הראשי הרב א. וולגלרנטר, ירושלים
ר"ב הנני מעביר לכת"ר שאלה שנתקבלה אצלנו מחרבין בענין ברית מילה ע"ע נכרי.
השאלה התקבלה אצל מר ז. ורהפטיג באמצעות חה"כ גב' דבורה נצר.
מר ז. ורהפטיג מבקש להמציא לו את תשובת הרבנות הראשית לישראל בהקדם כדי שנעבירה לשואל.
לכבוד הרב מוהר"ר וכו'
היות כאשר בעירינו פה חארבין מוהל אין, והעולם כמנהגה, לאשה ישראלית נולד בן. מי ימול את הילד. פה יש רופא מומחה לרבות מנתח "חירורג" הידוע, אבל לא ישראל הוא. ואת מי לשאול אין, הרב דמתא כבר נפטר וגם המוהל נסע מזה. מעיין אנכי בספרים אשר מצאה ידי, מסכת ע"ז דף כו ע"ב, ושם נאמר: ועובד כוכבים לא ימול ישראל מפני שחשודים על שפיכת דמים, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים עובד כוכבים מל את ישראל בזמן שאחרים עומדים על גבו, אבל בינו לבינו לא. ורבי מאיר אומר אפילו אחרים עומדים על גבו נמי לא, דזימנין דמצלי ליה סכינא ומשוי ליה כרות שפכה (שם). והתניא ר' יהודה אומר מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה שנאמר ואתה את בריתי תשמור וגו', במאי עסקינן ברופא מומחה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן אם היה מומחה לרבים מותר. רש"י שם: רופא מומחה לא מרע נפשיה לשוייה כרות שפכה. תוספות, שם: ברופא מומחה, ואפילו אינו מומחה למילה לא מרע נפשיה בכל דבר שיתעסק בו. ועוד שם: אמר לו רבי יוסי: וכי היכן מצינו מילה מן התורה לשמה, אלא מל והולך עד שתצא נשמתו. עוד שם רש"י: אבל עובד כוכבים לא מהיל אלא אדעתא דישראל שאומר למהול והיינו לשמה. והרש"א תוס' בד"ה הרופא מומחה ואפילו אינו מומחה למילה וכו' עכ"ל. דליכא לפרוש דוקא הנעשה מומחה למילה דא"כ לא משכחת ליה דהיאך נתחזק להעשות מומחה למילה בב' פעמים הראשונים, הרי אסור למול. ועוד שם מהר"ם שם. רבינו חננאל. טור יורה דעה סי' רס"ד שם: אבל נכרי לא ימול כלל, וכתב הרמב"ם ואם מל אין צורך לחזור ולמול פעם שניה. ובספר המצות כתב שצריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית. שם, ב"ח: אין מניחין לנכרי למול עד שיבא מי שכשר למול וכו'. פה בחארבין אם ימתינו עד שיבוא מי שכשר למול, ימתינו עד שיבא משיח.
טור יורה דעה, בית חדש, סימן רס"ד: הכל כשרים למול וכו' בפ"ב דע"ז דף כ"ו ע"ב קאמר דר"י וחכמים ור' יוסי כולהו ס"ל דמילה בנכרי כשרה אלא דלר"י כיון דחשודים על ש"ד וכו' וכו' יעמוד מראש עד סוף, ולסוף כתב שנכרי אסור למול.
חכמת אדם, כלל קמ"ט סימן י"ב שם כתוב: אבל נכרי אפילו הוא מהול לא ימול כלל, דכתיב המול ימול ודרשינן המָל ימול.– היוצא לנו מדברינו שנכרי אסור למול מטעם הפסוק המל ימול ואתה את בריתי תשמור, אבל מה יהיה תורת הילד? מי ימול אותו? ואפשר אשר בעוד ימים יהיה עוד ילד למול.
אנכי איש פשוט ילוד אישה לא רב ולא בן רב, ליתן תשובה נכונה לא יכול, לכן אבקש מע"כ ליתן תשובה על השאלה שלי, אם מותר לנכרי מומחה רופא לרבים "חירורג" הידוע בעומד על גבו למול הילד, אנכי אהיה העומד על גבו. לא מכבר כובדתי אני להיות סנדק לילד בשעת מילה ופריעה, ואני מקודם עיינתי בהלכות מילה ופריעה וגם עיינתי בשעה שהמוהל עשה את המילה והפריעה. יען שיודע אני אשר כעת פה בחרבין אין מי שיעיין בתלמוד ובפוסקים והדבר נחוץ מאד, וגם אבי הבן אשר אנכי הייתי סנדק, רצה שהרופא הזה ג"כ יהיה בעת הברית יען כי הוא מנתח "חירורג" ידוע. הממשלה נשא פנים להדת והקהילה הישראלית, ואם אין לנו מוהל, אפשר שהממשלה ישאל לנו מה הוא זה הקהילה הדתית הישראלית שאפילו למול ילד אין לכם מי שימול. פה אפשר שצריך להתיר ע"פ הוראת שעה.
הקהילה שאלה אותי אם יכול הרופא הזה למול הילד, הוא יעשה המילה והפריעה ואני אהיה עומד על גבו? אני אמרתי להם: כפי אשר עיינתי בתלמוד ובפסקים, אני לא אוכל ליתן לכם תשובה נכונה, יען כי אני לא רב וגם סמיכה לרבנות אין לי. לכן שלחתי את השאלה הזאת לאחי היקר, והוא ישאל להרב או לרבנים מה יהיה תורת הילד. התשובה אבקש שיתנו לי בכתב להראות להקהילה.
ממני הדורש שלומכם וטובתכם
דוד נוסוביצקי, חרבין, י' תמוז שנת התשט"ז, 1956
לכבוד ד"ר ז. ורהפטיג סגן שר הדתות ירושלים
השאלה מקהילת חרבין שהועברה אלינו על־ידי כב': מכיוון שלא נמצא מוהל יהודי בקהילתם אם מותר למול על־ידי רופא כירורגי שאינו יהודי, ואם לאו, המותר אם ישראל עומד על גבו.
היא הלכה פסוקה וברורה בהרמב"ם (הלכות מילה פ"ב ה"א), בטור ובשו"ע (סי' רס"ד) ובשאר הפוסקים שגוי פסול למול בן ישראל אפילו במקום שאין מוהל יהודי, ואף אם הגוי הוא עצמו נימול, שכל שלא נימול לשם גרות הרי הוא כלא נימול כלל, ומקור הדין הוא במסכת ע"ז (דף כז ע"א): "איתמר מנין למילה בנכרי שהיא פסולה, דארו בר פפא משמיה דרב אמר "ואתה את בריתי תשמור"⁷⁹, וזרעך אחריך – ולא נכרי. ורבי יוחנן "המול ימול"⁸⁰ קרי המל ימול. מי שהוא מהול ימול אחרים".
footnotes: ⁷⁹ בראשית יז, ט. ⁸⁰ שם, יג. וראה ט"ז יו"ד סי' רסד ס"ק ג, ובמה שכתב בזה המוהל הנכבד ה"ר מרדכי ששון בספרו הנד"מ "תורת הברית" פ"ד סע' ה, עמ' קכד.
אולם אם מל הגוי אין צריך לחזור ולמול שנית (הרמב"ם, הטור ושו"ע שם) וכתב ה"כסף משנה" דמה דס"ל להרמב"ם שאין צריך לחזור ולמול שנית כשמל הנכרי, הוא משום דמספקא ליה להרמב"ם אם הפלוגתא דרב ור"י הנ"ל, אליבא דידהו פליגי היינו שהם עצמם סבורים שהמילה פסולה בגוי וממילא כן יש לפסוק, או שמא הם עצמם סבורים שמילה ע"י גוי כשרה, ונחלקו בטעמו של רבי יהודה הנשיא הסובר שמילה ע"י נכרי פסולה. לפיכך פסק הרמב"ם שלכתחילה אין לתת לנכרי למול כלל אלא שאם בדיעבד מל, אין צריך לחזור ולמול שנית.
אשר לשאלה השניה אם מותר לתת לו למול כשישראל עומד על גבו, הנה מסתמות דברי כל הפוסקים נראה ברור דלא מהני גם כשישראל עומד על גבו, אולם מדברי בעל "המאור" שם⁸¹, משמע שאם אין מוהל ישראל מותר למול ע"י גוי כשישראל עומד על גבו, אלא שדבריו צריכים עיון. דהרי רב ורבי יוחנן פסלו המילה ע"י גוי בכל גוונא וילפי מקראי כנ"ל. וכבר העירו על דברי בעל "המאור" בזה כמה פוסקים, עיין שיירי כנסת הגדולה, הגהות הטור סי' קנ"ה אות ד'. ואפשר דמה דמספקא ליה להרמב"ם אם רב ורבי יוחנן נחלקים אליבא דידהו או אליבא דרבי יהודה הנשיא, פשיטא ליה לבעל המאור שפלוגתם אליבא דר"י הנשיא והם עצמם ס"ל דהמילה ע"י נכרי כשרה, ומשום כך מתיר ע"י ישראל עומד על גבו.
footnotes: ⁸¹ ח ע"א בדפי הרי"ף ד"ה ואם יש.
היות וכפי שכבר כתבנו דמדברי כל הפוסקים נראה ברור שאינם סוברים כן, לכן חלילה לתת לגוי למול בר ישראל, ועיין ב"ח סי' רס"ד. ואם כבר מל ופרע הנכרי את בר ישראל היש צורך בהטפת דם ברית אם לאו? הטור כתב בשם הסמ"ג, שצריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית, ועיין ב"בית־יוסף" (שם) כתב שגם דעת הרמב"ם כן הוא. ומה שכתב הרמב"ם שאין צורך לחזור ולמול שנית, היינו לומר שאין צורך לחזור ולחתוך מעט, אבל להטיף ממנו דם ברית צריך.
אמנם "המאירי" במסכת שבת דף קל"ד ע"ב כתב, "הואיל ואין כאן ספק ערלה כבושה אין צריך כלום", אלא שרוב האחרונים הצריכו הטפת דם ברית, וכן יש לפסוק⁸².
footnotes: ⁸² ראה בשו"ת שאגת אריה סי' נד, הובא בפת"ש שם ס"ק ו, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז יו"ד סי' כח אות ה, שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' קא, שו"ת יבי"א ח"י יו"ד סי' כה, ובמה שכתב ר' בצלאל בן הרב זצ"ל בענין זה, לעיל סימן א, עמ' ov.