ענייני הבראה לאבל (שתיית תה או קפה לפני הבראה; הבראה בשל בנו הסמוך על שולחנו; הבראה בערב פסח); שאלות בענייני הבראה; האם היתה תקנה שלא לדור בשכם או ביפו מפני יישוב ירושלים? (והקפדת החת"ס על ר' עמרם חסידא שהתיישב בצפת במקום בירושלים)

שאלה

בעזהי"ת יום ד' כ"ב כסלו תשט"ז בעהקו"ת ירושת"ו

בימי חנוכה. אורה ושמחה וברכה. להו"כ [להוד כבוד] האדם הגדול הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון המפורסם, כבוד שמו משבחי' ומפארי' מוהר"ר יצחק נסים שליט"א

אחדשה"ט בכבוד הראוי להדרת כבודו

בשמחת לב קבלתי אתמול את ספר שו"ת "יביע אומר" ח"ב מכב' הרב הגאון ר' עובדיה יוסף נר"ו, ובאישון לילה עברתי על כמה תשובות, ומצאתי ראיתי בחיו"ד סי' כ"ה תשובת כהד"ג שי' בביאור הלכה לאמיתו באבל ל"ע ביום הראשון קודם שמברין אותו סעודה הראשונה, אי שרי לו לשתות כוס קפה או תה משלו, והביא מכל הנאמר בזה והסיק דמותר לשתות – וראיתי גם דברי הרב הנז' שהביא מד' רבנו בחיי ועוד ויצא שם לישע להשבט יהודא דס"ל דלאו דוקא פת אסור לאכול משלו אלא אף תבשיל ופרפראות, ומסיים שם באות א': ואף שאין למדין מקודם מתן תורה דלאו מילף. היא אלא גילוי מלתא בעלמא היא עכ"ד.

והנני מוצא לי לחובה להעיר את כבודו הרמה שי' ע"ד הפרמ"ג או"ח סי' תע"ו משב"צ סק"ג כתוב בשם היד יוסף פ' תולדות דרוש א' עשו עבר ה' עבירות בא על נערה מאורסה, רמז כי אברהם אבינו ע"ה ז"ל מת בערב פסח וכו' משום כי אוכלי' ביצים בליל הסדר זכר לאבילות ויעקב (בישול) [בישל] נזיד ולחם מצה ונתן לעשו כל האוכל מצה בע"פ וכו' יעוין שם, אבל לאביו לא נתן ממצה, ובנ"ד צריך לאכול גם לחם, כמ"ש הד"ג מהכתיב ביחזקאל, וא"כ איזה גילוי מלתא היא משם וצ"ע.

ויעוין בא"הט סי' תע"א בשם רש"ל אין מברין את האבל בע"פ, וכ"ה בא"ר או"ח סוסי' תס"ח ועי' ב"י יו"ד סי' שעח ובדרישה שם סק"א ובבל"י ובקו"א מלח ה"ה בשם רש"ל כמ"ש בבאה"ט. ואיך שיהי', אתה הראת לדעת דאין מברין בערב פסח כלל לא וא"כ אין ראי' כלל...

ב. עוד אחת לא אוכל להתעלם. מדי עברי בס' הנ"ל חפשתי ג"כ דבר בספרו הנחמד "יין הטוב", ואגב ראיתי שם בסי' מ"ו בחלק או"ח שנשאל על דבר הגזירה שלא לדור דירת קבע ביפו משום ישוב ירושלים ת"ו, והד"ג הביא בשם "תנופה חיים" שמעולם לא הייתה גזירה על יפו, רק על שכם, ולהשואל נחלפו הדברים. והנה כיו"ב נדפסה בירחון תל־תלפיות שהופיע במדינת הונגרי' ובשנת תרצ"ב נשאל הגה"ק ממונקאטש בעל שו"ת מנחת אלעזר ז"ל מרב א', לאשר הקול נשמע אז כי ממשלת ספרד (שפאניען) נתנו רשות לאחב"י לקבוע דירתם שם, ולאשר נאלצו הרבה מאחב"י בזמן ההוא בכל המדינות מחוסר פרנסתם ומנוחתם ורצו לקבוע דירתם שם, אך מחמת השמועה כי אחב"י בעת נתגרשו מספרד מצרות צרורות וגזירות השמד ר"ל קבלו על עצמם בחרם ואיסור שלם שלא לשוב לארץ הזאת עוד הם וזרעיהם עד עולם.

ובעל מנחת אלעזר המשיב יצא בכחא דהיתרא לגוף הקול, שעל כל פנים אינו יותר מספק, שלא נכתב ולא נמצא בשום ספר, כמו כל החרמות שנמצאו בספרי הקדמונים כמו חרם דר"ג ודר"ת בספר כלבו ומהר"ם מרוטנבורג וכיו"ב, ולא נזכר כלום מחרם הנז' וכו' באריכות.

ואני הדל תמהתי שלא מצא זאת בשום ספר, דשמועה זו אין לה יסוד. אדרבה בשו"ת מבי"ט ח"א סי' ש"ז באמצע התשובה כתב בהיפך וז"ל שם: "כי אין שום יהודים בארגון זה שבעים שנה, ואנו בטוחים שלא יאהל עוד שם יהודי, כי "קֵל יתברך הוא מקבץ נדחי ישראל לא"י בזמן קרוב" יעוין שם. ואם הי' איזה איסור או חרם, היה לו לכתוב באר היטב. אלא נראה בעליל שאין בשמועה זאת שום יסוד נאמן. רשמתי רק לדוגמא לשמועה הנז' על יפו שלא לדור שם.

ג. יש לי מקום עיון בדברי מרן בעל חת"ס ז"ל חיו"ד סי' רל"ד בתשובה כתב אל הגאון האדיר ר' זלמן מרגליות ז"ל ושם בד"ה ומה שהתפלא על הרבה חכמי ישראל שלא עלו לירושלים דוקא וכו' – וכתב שם על הרב הגאון ר' עמרם חסידא ז"ל (יעוין בתשובה רל"ג נכתבה אליו) שטרם הפרדו מפה הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושת"ו, מקום משכן כבוד קדושת בית אלדינו וכו', יעוין שם. והרי בחסד לאברהם מעין שלישי נהר י"ג כותב כי כל הדר בצפת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל בעבור שהוא מקום גבוה ואוירא זך ונקי, ומשום זה מוכנת ומזומנת העיר צפת להשיג בה סוד עומקה של תורה וסודותיה, כי אין אויר זך וקל בכל ארץ ישראל כמו אויר צפת, יעוין שם. והחת"ס ראה ס' "חסד לאברהם" שהרי מביא בתשובה רל"ג הנ"ל בד"ה ולזה כוונתי שם. ואם כנים הדברים של החסד לאברהם, למה התרעם על הגאון ר"ע חסידא ז"ל שקבע דירתו בצפת? וצל"ע.

והנני במטות מני' דמר שאל יהיה לכבודו הרמה למשא לעיין בדברי, ונא מכב' לחוות לי דעתו הרמה – כה דברי הדשת"ה ובשלום בניו היקרים למודי ה' הי"ו ומבקש אהבתו לנצח, חותם בכל הכבוד, מעריצו מתוך הוקרה רבה.

ישראל וולץ

תשובה

כ"ו כסלו תשט"ז

שלמא רבא לגברא רבא, דין הוא הדר, בקדש נהדר, הרה"ג הגאון המפורסם כש"ת מוהר"ר ישראל וולץ שליט"א.

ידידי הרה"ג,

יקרת מכתבו מיום כ"ב דנא קבלתי בעש"ק שעבר והנני מודה לכת"ר על התענינותו במה שנדפס בשמי בספר "יביע אמר" [ח"ב] ביו"ד סי' כ"ה.

בהלכות אלה אין דרכי להעמיק, ובעת שאני נשאל בכגון דא, אני עושה זאת ברפרוף לרענן את זכרוני, להורות הלכה למעשה¹²⁵.

footnotes: ¹²⁵ ראה "גשר החיים" ח"א פ"כ אות ב, עמ' רא סוף סע' ד ושם הע' 2.

בעת שכתבתי תשובתי הנ"ל¹²⁶ כתבתי עוד כמה תשובות – אחת מהן: אם בן הסומך על שולחן אביו יכול להברותו, וכתבתי כי יעקב אבינו היה בן ט"ו שנה בעת שהכין סעודת הבראה לאביו. נשאתי ונתתי בדברי רבנו בחיי ובדברי כמה מן הפוסקים, והסקתי דשפיר מצינן ללמוד מיעקב. הבאתי ראיה מדברי תוספות ישנים יומא כ"ח ע"ב: "תנא מאברהם גמר, שבקי בהלכה היה, אע"פ שקודם מתן תורה היה. ובודאי גם יצחק וגם יעקב בקיאים בהלכה היו ויש ללמוד מהם אע"פ שקודם מתן תורה היו". והארכתי בזה וקשה לי להעתיק לכת"ר כל דברי התשובה.

footnotes: ¹²⁶ נדפסה בספרו "יין הטוב" חלק שני יו"ד סי' כ עמ' שי.

אשר להערת כת"ר בקשר לדברי ב"יין הטוב" סי' מ"ז – הנני להעתיק לו מה שכתב לי בני מאיר בניהו הי"ו הרצוף למכתבי זה.

בענין הערתו ע"ד הגאון ה"חתם סופר" ביו"ד סי' רל"ד, ד"ה "ומה שהתפלא", נא לעיין באותה תשובה בדבור הקודם המתחיל "והנה לכאורה", ותנוח דעתו.

וה' שנותיו יאריך בטוב ובנעימים ויוסיף לשקוד על התורה בבריאות שלמה, אמן.

מוקירו ומכבדו,

יצחק נסים

לסימן מ"ז, עיין בלוח לונץ של שנת תרנ"ט עמוד 72, שכתב שם ר"י גאלדמאן: "החרם החרימו חו"ר הספרדים בירושלם את המתישב ביפו". ושם בעמוד 79 כתב העורך ששאל את זקן חכמי הדור הראש"ל ר"י אלישר אודות החרם הזה, והשיב לו שלא שמע מזה מעולם, וראה בשו"ת שאלת שלמה ורטהיימר ח"ב סי' נ"ג בתשובתו להרבי ממונקטש אודות השמועה שגדולי ספרד גזרו בחרם שלא לשוב לספרד. בדרך אגב כתב שם ששמע מפי חכמים וסופרים שהיה חרם שלא ישבו יהודים ביפו בעבור ישוב ירושלם, והראש"ל הרב ר' אברהם גגין זצ"ל התירו ומִנה בזמנו את ר"י הלוי לרב שם.

לדעתי קשה להאמין שהיה חרם כזה ולהרב אלישר הזקן לא נודע לו ממנו, ואף אם היה חרם כזה הרי זה בזמן מאוחר לא מזמן מרן. ובענין השמועה על ספרד מדברי שו"ת המבי"ט [ח"א] סי' ש"ז נראה ברור שאין יסוד לשמועה ע"ש¹²⁷.

footnotes: ¹²⁷ ראה שו"ת מנחת אלעזר (ממונקאטש) ח"ד סי' יא, ציץ אליעזר ח"ה סי' יז. ושם חי"א סימן יב אות י, הביא מה שכתב לו הגר"י נסים, כג כסלו התש"ל. עי"ש. יבי"א ח"ז יו"ד סי' יד, ושם סוף אות ד הביא תשובת "יין הטוב" הנז'.