LaKelal VeLaPerat, Volume II, 16 Kashrut
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האם יש צורך בבדיקת ריאות בעופות?
ב"ה. מוצאי שבת קדש, י' אדר התשכ"ד
לכבוד הרב הגאון המופלא ומופלג בתורה ויראה כש"ת ר' רפאל ברוך טולידאנו שליט"א בני ברק.
אחדשה"ט וש"ת,
קבלתי את מכתבו מיום כ"ט בשבט ש"ז, בו מביע רו"מ כת"ר את תמהונו על מה שפורסם במודעות במח"ק [במחוז קדשו] בני־ברק משם מרא דאתרא שליט"א "שהוא אינו אחראי על טריפות הריאות של העופות, וצריכים להזהר", וקמ"ל שיש צורך בבדיקת הריאות של העופות, דבר שלא נשמע מעולם וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מהלכות שחיטה הי"ב: "מעולם לא שמענו במי שבדק עוף, אלא אם נולד לו חשש". זה תורף דברי הדר"ג.
מחמת טרדותי המרובות נתאחרה תשובתי ומסיבה זו הנני כותב עתה בחפזון רב.
הנה אמת נכון הדבר שאין צורך בבדיקת הריאה משום סירכא חוץ מבהמה וחיה, וכמו שכתב נמי כן הרשב"ץ בס' "יבין שמועה" בפ"ג מהלכות טריפות דף ט"ז וז"ל: "ודוקא בהמה או חיה, אבל עוף לא שמענו לעולם בדיקת הריאה בסירכות, אע"פ שאם מצינו בה סירכא, יהיה העוף אסור, שכל הטריפות שמנו חכמים בבהמה, כנגדן בעוף, אבל מסתמא אינה צריכה בדיקה ולא נמצא בשום מקום זכר לבדיקת הריאה בעוף וכו'", ע"ש.
ומרן בש"ע סי' ט"ל שנה ופירש בהמה וחיה. ומשמע דוקא בהמה וחיה, אבל עוף לא. ועיין כנסת הגדולה, הגהות הטור, סי' ט"ל אות א, שדן באריכות בדין סירכא בריאה של העוף. וע"ש שהביא דברי הרשב"ץ הנ"ל מכ"י להוכיח מדבריו נמי שיש מציאות שתראה סירכא בריאה של עוף, לאפוקי מהסוברים שהביא שאי אפשר בשום פנים שתמצא סירכא בריאה של עוף, שבודאי לא כתב הרשב"ץ דבריו לבטלה. אם אי אפשר שתמצא סירכא בעוף, מה לו להשמיענו שסירכא פוסלת בעוף כיון דאי אפשר להמצא, אלא ודאי שס"ל דסירכא נמצאת לפעמים בריאת עוף, אלא שבעוף היא מלתא דלא שכיחה כי אם מיעוטא דמיעוטא פעם ביובל, ומסתמא אין צריך לבדוק בריאות העוף משום סירכא, כמו בבהמה שאין צריך לבדוק אחר שאר טריפות וכו', ע"ש.
ועיין להגאון חיד"א בספר "מחזיק ברכה" סי' ט"ל אות ה, ו, שהביא דברי הכנה"ג הנ"ל והאריך ומסיק בהמצא סירכא בעוף, כל מקום שסרוכה לצלעות כשרה. ואם נסרכה לצד פנים טרפה. מכל מקום אין אנו זקוקין לבדוק אלא בהמה וחיה. וכן כתבו עוד כמה וכמה אחרונים שאין כל צורך לבדוק בריאות של עוף משום סירכא.
אם יש לבדוק בריאה של עוף משום בועה.
הנה האחרונים האריכו בדין הבועות בריאה של עוף, ויש שכתבו שדינן כדין הבועות הנמצאות בריאה של הבהמה. שכתבו האחרונים דקי"ל כהרמ"א בסי' ל"ז, דאפילו אם נמצא בהן מים עכורים וסרוחים הרי זו מותרת ועיין פרי חדש ופרי תואר ועוד, והוא הדין בריאה של עוף, אם נמצאו בה בועות, אפילו אם יש בהן מים עכורין וסרוחין מותר.
ובעל "האלף לך שלמה" בכמה מתשובותיו כתב לחלק בזה בין ריאה של עוף לריאה של הבהמה, ומסיק להחמיר בכל מין בועה שתמצא בריאה של עוף, וכתב על המכשירין שמאכילין טריפות. עיין "טוב טעם ודעת" מהדורא תניינא סי' ס"ז, "האלף לך שלמה" סי' שס"ט ושע"ד. ורבים דנו בדבריו, ויש שכתבו שהפריז על המדה וצדדו שיש להעלים עין ולהשליך הריאות אפילו במקום שידוע שברוב העופות של אותו המקום נמצאים בועות בריאות שלהם. ויש שכתבו שמשום כך יש לומר דהיינו רביתייהו. ויש עוד שכתבו שדוקא דאם נמצא בהן מים זכים יש להקל.
ועיין שו"ת מנחת משה (לר' משה נחום ירושלימסקי, יו"ד סי' ה-ז) שדן בזה עם גדולים והובאו שם תשובותיהם בנדון.
ועיין דעת תורה למהרש"מ סי' ל"ז סק"ג שכתב שמצא בכ"י ששאל הגאון מליסא לר' עקיבא איגר בזה הלשון: "בדבר ריאה של עוף שיש בה טינרי או בועי באופן שכשר בבהמה בלא בדיקה, לא השבני דבר, ומבוקשי שימחול על כבודו להשיב לי תיכף כי הוא מילתא דשכיחא. וכמדומה לי שמטריפין בחנם", וכתב עוד שם בדעת תורה בשם הגאון ר"מ טויבש ששחק על האוסר וכו', ע"ש. ומסקנתו של בעל דעת תורה היא: אם הבועה אינה בשיפולי ולא מעל"ע [מעבר לעבר] כשר. וגם אם יש הרבה בועות ומרוחקות קצת זו מזו, אין להחזיק רעותא לחוש שמא היו סמיכי או בשיפולי ויש להקל ע"ש.
וכן ראיתי בעוד כמה מספרי השו"ת של רבני אשכנז שהאריכו בדין הבועות שנמצאים לרוב במקומותיהם, ומשמע מדבריהם שמשום כך יש צורך בבדיקת הריאה.
פה בארץ לא בודקים ואי אפשר לקבוע האחוז של העופות שיש בריאותיהם בועות כדי להצריך בדיקה. והמחמיר לבדוק תבוא עליו ברכת טוב¹⁴⁸.
footnotes: ¹⁴⁸ ראה הגהות מרדכי חולין סימן תשלט, זבחי צדק ח"א סימן לה אות קכ, ושם סימן טל אות שלה, שלו. כף החיים (סופר) יו"ד סי' לה אות קפד, קפה, ושם סימן לט אות ח,ט. ושו"ת יבי"א ח"ה יו"ד סי' ב אות ג.