LaKelal VeLaPerat, Volume II, 13 Circumcision, Naming and Adoption
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מילה ופריעה בבת אחת; מילה ע"י גוי; "מים שאולים"
תשובה מבן המחבר ר' בצלאל ז"ל
לכבוד הרב הנגיד כמוהר"ר סלימאן ששון הי"ו לייטשוורת
אבא מרי הי"ו הטיל עלי לענות על שלוש השאלות ששאל כת"ר ממנו במכתבו האחרון. אף כי יודע אני בעצמי שאיני מבעלי תשובה, ובפרט להשיב למי שנהירין לו שבילי ההוראה כשבילי לייטשוורת ומדברי הפוסקים אין נסתר מנגד עיניו, עם כל זאת מפני מצות כבוד אב ואֵם הוכרחתי לבוא בשורותי אלה ואקוה כי ידינני לכף זכות.
א. **שאלה:**אם המוהל הסיר כל עור הערלה עד שלא נשאר במה לעשות פריעה, האם בזה יצא ידי חובת פריעה?
**תשובה:**הנה המוהלים הבקיאים והמומחים שהיו בסלוניקי היו עושים כן לכתחילה, שחותכים עור הפריעה יחד עם עור הערלה באופן שאין צורך בפריעה לא ביד אחת ולא בשתי ידיים, כאשר כתב השולחן גבוה בסי' רס"ד אות כ"ז. ועיין שם שכתב שראה בספר פרי האדמה ח"א פ"ב מהלכות מילה (הלכה ב, דף ל, ב) שערער על הנוהגים כן, והשיב על דבריו, וסיים דהמביא ראיה נגד המנהג הזה שצריך דוקא לפרוע מובילנא מניה לבי מסותא. וכל זה הוא לכתחילה, אבל בדיעבד וכפי שאלת כת"ר, גם הפרי האדמה מודה שיצא ידי חובת מילה ופריעה.
שוב ראיתי ששאלת כת"ר בעצמה נשאלה להגאון זרע אמת ח"ג סי' קל"ב. ובתשובתו כתב, דלא הבין מה הספק של השואל, דמה יוכל לעשות מחדש כיון שהוסר כבר עור הפריעה, אטו יחזור וידבקהו לעשות הפריעה בציפורן? ואם ספקו של השואל הוא אם נדמה זה לנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית, הרי זה דמיון כוזב, דהתם הוא משום ערלה כבושה, כדאיתא בגמרא ובפוסקים. והאריך עוד למצוא טעם לספקו של השואל. ולעצם הדין מסיק, דהיכא דנחתך העור של הפריעה, דאף שלא נחתך ע"י ציפורן, ודאי אין צורך להטיף ממנו דם ברית. אך כל האמור, היינו דוקא לענין דיעבד, אבל לכתחילה ודאי נכון לעשות הפריעה בציפורן. ועיין שם בהגהת תלמידו שציין את ספר מכשירי מילה (פרק ד, אות מ) שהביא דברי השולחן גבוה והפרי האדמה הנ"ל.
ועיין נמי בתשובת מהר"ם שיק חלק יו"ד סי' ר"מ, בדיבור המתחיל וא"כ, שכתב וז"ל: הנה לכאורה יש להסתפק דלפעמים עושה המוהל החיתוך ונחתך עמו גם עור הפריעה, אם זה מועיל. וכתב: הנה לא שמעתי מעולם פוצה פה ומצפצף דזה יהיה כמל ולא פרע, אע"ג דהפריעה נעשת ממילא והמוהל לא התכוון לזה והוה כמתעסק, אפילו הכי פשיטא לכולי עלמא דהוה מילה מעליותא, עכ"ל. ולא הזכיר מדברי הפוסקים הנ"ל⁷¹.
footnotes: ⁷¹ ראה הרמב"ם פ"ב מילה ה"ב מהדו' הר"י קאפח עמ' תרצג אות ו, שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קנו, עמ' שטו, ובשו"ת יבי"א ח"ז יו"ד סי' כב.
ב. שאלה: אם גוי מל את ישראל ופרע, עדיין צריך להטיף ממנו דם מילה או לא?
תשובה: מרן השו"ע בסי' רסד סעיף א' סתם כלשון הרמב"ם (הלכות מילה פ"ב הלכה א) דאין צריך לחזור ולמול פעם שנית. ומור"ם בהגהה שם כתב: יש אומרים דחייבים לחזור ולהטיף ממנו דם ברית, והוא מהסמ"ג (עשין כח). ועיין בבית יוסף בסי' הנ"ל שכתב שמלשון הטור משמע דסבר שהסמ"ג חולק על הרמב"ם, אבל מלשון הסמ"ג עצמו לא משמע כן, שהרי כתב: אם מל הנכרי אין צריך לחזור ולמול ולחתוך מעט כי אם להטיף ממנו דם ברית. ועל פי זה אפשר לפרש דברי הרמב"ם ד"אין צריך לחזור ולמול שנית", היינו שאין צריך לחזור ולחתוך מעט, אבל אין הכי נמי צריך להטיף ממנו דם ברית, דלא עדיף מנולד מהול. וכתב עוד שגם רבנו מנוח כתב על דברי הרמב"ם: "אפשר להטיף דם ברית ע"י בן ברית". ועיין בשולחן גבוה דמשום זה תימה על דברי הרמ"א שכתב "ויש אומרים" כאילו הם חולקים, ואליבא דאמת אין כאן מחלוקת ע"ש. ועיין גט פשוט סי' קכ"ג (אות א) שכתב נמי דלדעת הרמב"ם נמי צריך להטיף ממנו דם ברית⁷².
footnotes: ⁷² ראה שו"ת ישכיל עבדי ח"ז יו"ד סי' כח סע' א, שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' קא, שו"ת יבי"א ח"י יו"ד סי' כה.
ג. שאלה: האם יש מנהג שאם הביאו משקה לראובן לא ישתה ממנו שמעון וקורין לזה מים שאולים?
**תשובה:**עיין פסחים קי"א ע"א: "ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו" ואחד מהן "השותה מים שאולין". ואמרינן שם: "לא אמרן אלא דשיילנהו קטן, אבל גדול לית לן בה, ואפילו שיילינהו קטן נמי לא אמרן אלא בשדה דלא שכיחי, אבל בעיר דשכיחי לית לן בה, ואפילו בשדה נמי לא אמרן אלא מיא, אבל חמרא ושכרא לית לן בה". ועיין בן יהוידע למהרי"ח שם בפסחים שכתב דחששות אלו היו שייכים בימים קדומים ולא עתה⁷³.
footnotes: ⁷³ וסיים שם הר' בן יהוידע: ועתה הסט"א נתמעטו אלו ג"כ, ורק לכתחילה טוב לחוש להזהר בזה.
זה מה שנלע"ד לרשום לכת"ר וכסא תורתו יגדל ויתנשא.
בצלאל בן אאמו"ר הרי"ן יצ"ו