LaKelal VeLaPerat, Volume III, 20 Prayer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עמידה בקריאת שמע של ערבית
בע"ה י"ב באדר ב' תשי"ט
כבוד הגאון האדיר מאור ההלכה, הרב הראשי לישראל וראשון לציון מרן יצחק נסים שליט"א
השלום והברכה,
מלחמתו העזה למען תורתנו הק' ועמדתו התקיפה בשמירת מצוות ה' עומדות כאות ודוגמה לרבנים החרדים בגולה וכעידוד רב לנושאי דגל התורה ולמגיניה בכל אתר ואתר. יהי רצון ויתן לו ה' חיים ארוכים במשרתו הרמה ומשמרתו בקודש מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
יליד ירושלים וחניך ישיבת מרכז הרב אנכי ועתה רבה של הקהילה החרדית דעיר איסט לונדון. רבות עמלתי במשך אחת עשרה שנות שרותי בקודש במדינת דרום אפריקה להחדיר תורה ויראת ה' בלבות אחינו בני ישראל בדרשות בשיעורי תורה ובמאמרים מעל דפי העתונות.
כאשר באתי לשמש קהילה זאת לפני כשנתיים ומחצה הנהגתי שכל קהל המתפללים יקראו את שני הפסוקים הראשונים והפרשה הראשונה של קריאת שמע בקול ובהתלהבות, ככתוב: "יקרא ק"ש בכוונה באימה וביראה" (שו"ע או"ח סי' סא, א), ומתפללי בית הכנסת מעצמם הוסיפו על זה ועמדו בשעה שכולם קראו את הנ"ל בקול, אשר נעשה כאן למנהג זה כשנתיים ומחצה בקריאת שמע של ערבית לשבת ויו"ט גרידה, ואני לא מחיתי בידם על דבר העמידה כי ראיתי שמשום יראת הכבוד והכוונה עשו את הדבר הזה. וכנראה מלבושי שרד (או"ח סי' סג על הט"ז ס"ק ב) שאם עומד בכל הפרשה לית איסורא דלא מיחזי כלל כבית שמאי אלא משום כוונה עביד. ולפי דברי מגן אברהם (שם, ס"ק ב) ובאר היטב כל האיסור של עמידה בק"ש הוא משום שאיכא למיחש ליוהרא, וזהו לפי עניות דעתי ביחיד ולא כאשר כל הצבור עושה כך כבמקרה דנן.
גם נראה בגמ' (ברכות י ע"ב) כי כל מה שב"ש אמרו שיש להגיד ק"ש בעמידה הוא רק ליום ככתוב "ובבוקר יעמוד" וכל האיסור של עמידה בק"ש הוא להוציא מב"ש, וב"ש לא אמרו עמידה אלא ליום. ואנשי קהלתי עומדים בק"ש רק של ערבית ותו לא. ולכן חושבני שאין כאן גם עבירה על דברי ב"ה, כי לדברי רש"י לרי"ף וגם למשנה: "קורין כדרכן, כלומר איך שרוצים או בשכיבה או בעמידה או בהליכה". וכך נראה לי גם לפי הרמב"ם והפוסקים שאמרו בקריאת שמע של המטה הדין הוא שיקרא לכתחילה עומד. וגם בעל עטרת זקנים (או"ח סי' סג,ב) אומר: "מיהו ביום כיפור כולי עלמא מודים דשרי לעמוד דאז אינו עושה משום יוהרא".
הרי רואים מזה שהאיסור של עמידה בקריאת שמע הוא רק בזמנים מיוחדים ובתנאים מיוחדים, וכאשר התנאים האלה נעלמים אין שום איסור בעמידה לפי עניות דעתי, אדרבה כל מה שמהדרין במצוות ובכוונתן הרי זה משובח. משום כך לא מחיתי בידם ונטיתי להתיר זאת כי מרגיש אני שכל הקהל עומד וקורא משום כוונה, יראת ה' וקבלת עול מלכות שמים, ואין חשש ליוהרא בצבור, בלילה בלבד ולא ביום ואין כאן להוציא מב"ש (אדרבה להוציא מב"ש בנדון דידן היו צריכים לעמוד בלילה) ואין כאן גם נגד ב"ה, וגם אומרים כל הפרשה הראשונה ושני הפסוקים הראשונים וכנראה לי מהפוסקים אין חשש בזה.
אבל האמת ניתן להגיד לפני כת"ר שליט"א כי לבי נוקף בקרבי מפעם לפעם, שמא ח"ו לא ירדתי לעומקה של תורה ואולי אין ההלכה כמדומה לי ואירא את ה'. ואמרתי בלבי לשאול שאלת חכם ולשים את כל אשר בלבי לפני כת"ר ולשמוע מה בפיו.
אולי יגיד כב' אם הדבר לכאן ולכאן שב ואל תעשה, כלומר אם מותר בישיבה למה לך בעמידה? אמור לבני קהלתך שישבו. אבל דא עקא כי אם אגיד עתה לבני קהלתי לשבת בק"ש של ערבית בציבור אחרי שנהגו כבר כשנתיים ומחצה לעמוד הרי אסתור עצמי ויתמהו על זה שלא מחיתי בידם כל הזמן הארוך הזה. ואעשה את דברי פלסתר. לא לכבודי אחשוש, אלא לכבוד כתר הרבנות שעל ראשי, יתחילו לפקפק במוצא פי והשפעתי בכל ענייני חזוק התורה והיהדות תרד. גם כי ישנן כמה קהלות חרדיות גדולות וחשובות בסביבת עירי שגם הן נהגו לעמוד בק"ש של ערבית.
אודה לכת"ר שליט"א מקרב לב אם יעיין בשאלה זו באם יש צד להיתר בעמידת כל הקהל בקריאת שמע של שבת וערבית לשבת ויו"ט ואז אדע כי לא הכשיל ה' את עבדו וראשי לא יהיה סחרחר עלי מפני הספק והחשש המעיק על נשמתי.
לתשובתו המיידית אחכה,
בכל הכבוד ובתודות מראש,
יהושע קעמלמן
חו"פ ק"ק איסט לונדון
ב"ה ירושלים, כ"ז באדר ב' התשי"ט
לכבוד הרה"ג ר' יהושע קימלמן יצ"ו, איסט לונדון
קיבלתי את מכתבו מיום י"ב לחדש זה אשר בו שאלת חכם בדין עמידה בק"ש שנהגו בקהילתו לעמוד בק"ש של ערבית בלילי שבתות וי"ט – ומפני טרדותי ובפרט בימים אלה מוכרח אני לעת עתה לענות בקיצור.
הטור בסי' ס"ג כתב בשם רב עמרם גאון: מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד לא ייאות עביד ונקרא עבריינא וצריך לגעור בו שמצוותה מיושב, וע"ש בב"י דבק"ש של ערבית אם יעמוד הרי זה עושה שלא כב"ש ולא כב"ה. ודבריו במקורם בסדור רב עמרם הם מבוארים יותר בארוכה וז"ל: והנה לא סגי להו דלא עבדי כב"ה אלא אפי' כדברי ב"ש נמי לא עבדי דאי כב"ש בצפרא מעומד, ברמשא מוטה, ואינון לא שנא צפרא ול"ש רמשא מעומד, יש לך כסילות גדולה מזו? מכדי מאן תקינו ק"ש רבנן, ניזיל בתריהון כי היכי דנהגי בתרין מתיבתא ובכל אספמיא ובכל קהלות אשכנז כולם זכורים לאלף טובות וברכות שכולם מלאים תורה ומצוות כרמון ומחמירין בכל מה שראוי להחמיר, אבל ק"ש קורין מיושב. ואותן שאומרים כמנהג א"י אנו עושין, הלא כך גורסין בתלמוד א"י: תניא יצתה בת קול וכו' הלכה כב"ה וכו' ומשיצאה ב"ק וכו' כל העובר ע"ד ב"ה חייב מיתה והאריך עוד.
ואולם נראה שבכל זאת בא"י נהגו לקרות ק"ש מעומד דהכי איתא בחלוקי המנהגים שבין א"י ובבל שבסוף "ים של שלמה" על קמא: "בני א"י עומדין בק"ש בני בבל יושבין". ואפשר דבק"ש של שחרית דוקא היו עומדין בא"י וכמו שנראה מדברי תשובת הרמ"א בסי' צ"א דבק"ש של שחרית יכולים להחמיר לעמוד. וכ"כ בשו"ת "גינת ורדים" יו"ד כלל ג' סי' ו' דהמחמיר לעמוד בק"ש של שחרית הרי זה משובח. אולם את דברי הרמ"א דחה רעק"א בחידושיו על המשניות בפ"א דברכות מ"ג. ועל דברי ה"גנת ורדים" חלקו בשו"ת "מטה יוסף" ח"ב סי' ב' ובשו"ת "דברי יוסף" סי' מ"ה וכתבו דגם העומד בק"ש של שחרית נקרא עבריין. וכבר האריכו בזה רבים מן האחרונים ופסקו כן שאפי' בק"ש של שחרית אסור לעמוד והעומד נקרא עבריין. ולכן מן הראוי להשתדל לבטל מנהג זה במשך הימים⁹⁹ והשם יהיה בעזרו ועליו תבוא ברכת טוב.
footnotes: ⁹⁹ ראה סידור רש"י סימן יג עמוד יא, המנהיג הל' תפילה סימן לו, הגהו' מימו' פ"ב מהלכות ק"ש אות ג', בן איש חי ש"א פרשת וארא אות טו-טז, הלכה ברורה ח"ד סי' ס"ג עמ' שנט, בירור הלכה אות ב' ואילך, ספר טעמי המנהגים עמ' לג ד"ה ומהנכון. ספר הלכה להגר"מ אליהו ח"ב עמ' טו סע' פ.