קריאת תיבת "כל" בקמץ חטוף או רחב?

שאלה

תל אביב כ"ח באלול תשכ"ו

לכבוד מו"ר הרב הגאון יצחק נסים שליט"א

אדוני הרב,

הנידון: מילת כָּל – כַּל.

עבדך הנאמן בן ציון שלום מנזלי יליד "עדן".

בשנת 1941 הייתי בעיר "סינגאפור" ולמדתי דקדוק במבטא הספרדית מאת המנוח מו"ר עזרא מאיר חזן ז"ל, וכל המילה כָּל הכתובה בסידור התפלה צריכה להיות כָּל – ולא כַּל, רק בשבת בנשמת כָּל־חי, צריך להיות כַּל עצמותי תאמרנה, וכולנו כאן אומרים כַּל עצמותי, אבל בליל כּפור יש חזנים אומרים כַּל נִדרֵי, ולא כָּל־נדרי, גם כן בקדיש יש חזנים אומרים מן כַּל ברכתא, ואני כמה שמסביר להם על הפירוש כָּל – וכַּל ולא עזר, וחובה על החזן שיבטא המלה הנכונה בזמן התפלה.

אבקש תשובה מאדוני הרב על המלה כָּל, מתי צריך לאמר כָּל, ומתי צריך לאמר כַּל, ואבקש מאדוני הרב הסליחה על שאני מטריח אותך בזה, ותזכה לחיים טובים ארוכים, ושנה טובה ומבורכת. שנת שלום ושלוה, חתימה טובה, ותזכה לשנים רבות.

בברכה,

ב. מנזלי בן ציון ש. מנזלי הגבור האלמוני 53 יד אליהו – תל אביב

תשובה

ב"ה. ירושלים, ו' בתשרי התשכ"ז

לכבוד מר בן ציון מנזלי יצ"ו תל אביב.

שלום וישע רב,

בתשובה למכתבך הנני להודיעך שמִילָה כל, בכל מקום קריאתה בקמץ חטוף כמו בחולם, חוץ משני פסוקים: כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה, י); כל אחי רש שׂנֵאֻהוּ (משלי יט, ז), שהם יוצאים מן הכלל וקריאתם בקמץ רחב²⁰⁷.

footnotes: ²⁰⁷ כן כתב הרב "מנחת שי" בתהלים שם. וכך כתב גם במשלי שם, וז"ל: כל אחי רש, כל זה אין בו מקף כי איננו חטוף כחבריו אלא נקרא בקמץ רחב, וכן כל עצמותי תאמרנה שבמזמור לה, והשאר שהם נקודים קמץ הם חטופים כולם זולתי אלו השניים כמ"ש בתהילים. וראה לבעל כנסת הגדולה בספרו "פסח מעובין" על נוסח הביטול ערב פסח שכתב: הנוסחא השגורה בפי הכל כל חמירא הכף קמוצה וכן נוהגים לקרות כל נדרי הכף קמוצה (כמו בפתח כַּל)... ראיתי בקושטא רבים מבני רומניא אומרים כל נדרי הכל בחולם. ומכל מקום אין קפידא בזה לקרות או בקמץ או בחולם... והמנהג השגור בפי כל לקרוא כל חמירא ו- כל נדרי הכף בקמץ וכן שמעתי ונהגתי עכ"ל. הובא במחזור "עוד יוסף חי" ליום כפורים עמ' עג הע' 17. וראה עוד בספר "פה אליהו" מחברת כללי דקדוק הקריאה פ"ג אות ד עמ' 248.

בברכת כוח"ט,

יצחק נסים