LaKelal VeLaPerat, Volume III, 21 Sefer Torah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במקום שלא נהגו להוציא ספר תורה במניין שני – האם מותר לצורך "בר־מצווה"?
22 בדצמבר 1953, אלג'ר ב"ה יום ה' לסדר "ויש בם אנשי חיל" ז טבת שנת תשט"ז
לכבוד הרב הגדול פאר הדור צמ"ס [צנא מלא ספרי] ראשון לציון מורנו ורבנו תל שהכל אליו פונים וכו' וכו' מוהר"ר רבי יצחק נסים שליט"א יאריך ימיו על ממלכתו דשנים ורעננים אכי"ר
רבנו הגדול, את תשובתו מיום א' כסלו ש.ז.¹⁷⁴ קבלתי לנכון. ושלחתי [ה]עתקות לראש רבני צרפת וכן לחברי באלג'יריה. ולא רציתי לעשות שום הערות, כי אנכי עפר תחת כפות רגליו, תורה היא וללמוד אני צריך... אמנם הנני יודע כי כ"ת טרוד כל היום מערב עד בקר בשאלות העומדים על הפרק, ולכן קבלתי החלטה שלא אחוה את דעתי הפעוטה עד שאסיפת הרבנים בצרפת ושל אלג'יריה יחליטו בענין, לפי ראות עיניהם. והנני מכיר תודה לכת"ר על טרחתו המרובה.
footnotes: ¹⁷⁴ לכלל ולפרט, ב, שער יא סימן ב, עמ' כט-לא.
ועכשיו באתי להודיעהו כי שלחתי לכבודו Cheque על מאה אלף פראנק שעולה כחמש מאות לירות ישראליות, שמסר לי ראש הקהל מר גאסטון ספאר הי"ו, שלקח מאשה אחת שרצתה בהעלם שמה, על מנת לחלק הכסף הנ"ל לחיילים פצועים, חולים, ומגיני המדינה.
בטח שכת"ר ידע למי ובאיזה אופן לחלק. ואבקש רק מכת"ר שיואיל בטובו לשלוח לי מכתב קבלה על שם Gaston Saffar ראש הקהילה בשם האשה הנ"ל. והנני מודה לכת"ר.
עוד באתי הנחתי אצל כת"ר שו"ת בעניין פינוי העצמות¹⁷⁵. אם ירצה כת"ר לחוות דעתו הטהורה בעניין זה.
footnotes: ¹⁷⁵ בתשובה מיום י"א בטבת תשי"ט (לכלל ולפרט, ב, שער טו סימן ב, עמ' ריא) מזכיר הרב נסים שהרב פינגרהוט פנה אליו 'לפני חדשים' בשם רבני צרפת בבקשה להתיר העברת הטמונים במחנה ברגן בלזן לקבורה בצרפת. מכתב של הרב פינגרהוט בנושא זה לא נמצא בידנו. בשו"ת שלו, יו"ד סימן כד-כה, דן הרב פינגרהוט בשאלות פינוי עצמות לגבי מקומות אחרים.
וכן לכתוב לי בענין להוציא ספר תורה פעם שנית בשני ובחמישי בעד מניין מיוחד לכבוד בר־מצוה פה באלג'יר שנוהגין עפ"י הבית יהודא ז"ל. כי הנני צריך להראות פסק כת"ר לחברי ועד הקהילה.
בטח שכת"ר בקו הבריאות וגם כל הנלווים תחת צל קורתו.
הנני מסיים בכל רגשי כבוד ובדרך ארץ
הק' אברהם משה הלוי פינגרהוט.
נ"ב המכתב לאדון סָפר יותר טוב שיהיה בצרפתית.
תשובה¹⁷⁶
footnotes: ¹⁷⁶ נוסח ארוך ומפורש בשו"ת יין הטוב, או"ח חלק ב, סי' ד.
לכבוד מעלת ידידי היקר הרה"ג ר' משה פינגרהוט יצ"ו רב דק"ק אלג'יר
מכתביו מיום ז' בטבת ש.ז. ומיום ה לפרשת "כי תשא" קבלתי לנכון והנני להשיב על שאלותיו.
א) אשר לשאלת כת"ר שנהגו שלא להוציא ס"ת במנין שני בשני וחמישי כמו באלג'יר (אשר נוהגין ע"פ ה"בית יהודה") אם מותר להוציא ס"ת במנין שני לכבוד בר-מצוה אם לאו?
הנה, טעמיו של מנהג זה מבוארים הם בשו"ת "משפטי שמואל" סי' ג', ואלו הנימוקים:
- משום פגמו של הס"ת, שלא יאמרו הנכנסים והיוצאים כי נמצא פיסול בס"ת הראשון ומשום כך הוציאו פעם שנית.
- משום זלזול בהוצאת ס"ת פעמיים ולקרוא בו קריאה נוספת בבית-כנסת אחד. אמנם אחרים קוראים בו, מכל מקום כיון שאלה פשעו קצת שלא לבוא לביהכ"נ בשעת התפילה (כ"ש אם המדובר בעיר קטנה), הרי יחשב הדבר כהוצאה שלא לצורך והוי זילותא דתורה, ועיין ברכי יוסף סי' ס"ט אות ד' וסי' קמ"ד אות א'¹⁷⁷.
footnotes: ¹⁷⁷ ראה משנ"ב סי' סט ס"ק יח.
אולם היות ואין אתם מתכוונים לשנות את המנהג בכל שני וחמישי, אלא במקרים מיוחדים, כגון לכבוד בר-מצוה – שאין שייכים טעמים אלה כל-עיקר, סבור אני שרשאים אתם להוציא ס"ת פעם שנית, אם הדבר לא יגרום למחלוקת.
יתר על-כן כתב בתשובות "חקקי לב" להרב פלאג'י, או"ח סי' ה', שאפילו אותם הנוהגים להזהר בזה שלא להוציא ספר-תורה פעם שנית, אין קפידא אם אח"כ שינו המנהג להקל.
כמו"כ עי' ב"פקודת אלעזר" סי' נ"א דף ס"ד ע"ד ובסי' ס"ט דף צ"ד, שבירושלים היו נוהגים להחמיר שלא לקרוא שנית אולם אח"כ שינו המנהג והקלו לקרוא פעם שנית. וכן המנהג כיום בכל א"י, בבל, מצרים ועוד¹⁷⁸.
footnotes: ¹⁷⁸ ראה בספר "נהר מצרים" הלכות קריאת ספר תורה סע' יד, ובספר ערוך השולחן או"ח סי' סט סע' יד, שו"ת ישכיל עבדי ח"ד או"ח סי' ז, אות ב, ילקו"י ח"ב עמ' יח, ועמ' לג הע' ל. שו"ת יבי"א ח"ח או"ח סי' יד אות ב.
בברכת מועדים לשמחה ובכבוד רב,