Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Agents and Partners Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עד שיהיו העגלים בני שלש שנים וכו'. זהו פירוש למה שכתב במשנה ובלבד שיהיו משולשים ורש"י ז"ל פירש שליש שור שליש סוס וכו':
וכן השם בהמה על המפטם וכו'. קשה טובא מה שכתב בהשגות בפירוש קמא דהיכא דליכא בהמה לדידיה לא סגי בריש עגלא דאיך אפשר לפרש כן הא כשהקשו בגמרא מריש עגלא לפטומא לההיא דמותר שליש תירצו דההיא דמותר שליש אית ליה בהמה לדידיה ולכך סגי במותר שליש אבל התם דלית ליה בהמה לדידיה בעינן ריש עגלא דריש עגלא עדיף ממותר שליש ואם כדברי הר"א דמותר שליש וריש עגלא שוים א"כ לא הוה מקשה הגמרא מידי הא אמר רב ריש עגלא לפטומא דשניהם שוים ריש עגלא או מותר שליש אלא ודאי דמשמע ליה דריש עגלא עדיף ולהכי פריך וזו קושיא עצומה ונראה לומר בדוחק דהר"א ז"ל מפרש דריש עגלא הוי דבר מועט יותר ממותר שליש ולהכי מקשה דהיכי אמרת דמותר שליש לחודיה מהני ולא בעי קציצה כלל מדפריך שמואל לא מצא מותר שליש ילך לביתו ריקם משמע דאית ליה דמותר שליש לחוד מהני הא אמר רב ריש עגלא לפטומא ובודאי דריש עגלא לחודיה לא מהני דהוי דבר מועט אלא ודאי עם מותר שליש ולזה תירץ בתירוצא קמא דאמר או הא או הא ובתירוצא בתרא תירץ דלא תקשה לך דאיך ריש עגלא לחודיה מהני דכי קאמר מותר שליש וריש עגלא היינו דאית ליה בהמה לדידיה ומשום הכי מהני כן נראה לי לדחוק לפירושא קמא דהר"א ז"ל:
ואם היה אריסו וכו'. רבינו ז"ל איירי בדאית ליה עסק אחר וכמו שאמר וכן אם היו לו עגלים וסייחים אחרים או ביצים אחרות ועל דא קאי מה שאמרנו ואם היה אריסו וא"כ כיון שיש לו עסק אחר אע"פ שלא יהיה לזה האריס שותפות במעות אלא שהכל היה מבעל העסק והוה ליה פלגא מלוה ופלגא פקדון סגי. ומ"ש רבינו ז"ל בכל ימי השותפות לאו דוקא שותפות דהעסק קרי שותפות וכמו שאמר בפירוש בכל יום ויום מימי השותפות וכו' והוי עסק וכל זה כתבתי לאפוקי מהרב כ"מ שכתב דאיירי כאן שיש לו שותפות במעות דזה אי אפשר דא"כ למה לו עסק אחר:
ואין שמין עגל עם אמו וכו'. הרב בעל כ"מ ז"ל חתר למצוא טעם למה פסק הרי"ף ז"ל דלא כרשב"ג ואין צורך דהא אמרינן בגמרא דהיא שיטה וקי"ל דלית הלכתא כשיטה וכ"כ התוס' ז"ל שם יע"ש:
לפי שאינו דומה וכו'. בפירוש בתרא דרש"י ז"ל נוטל חצי אותו החצי וכו' וא"ת הרי רבינו כתב לעיל בפרק ו' דאע"ג דיש לו שותפות במעות או יש לו עסק אחר בעינן דליהוי אריס כהא עובדא דר"א מהגרוניא לדעת רבינו ז"ל ויש לו שותפות במעות ומ"מ אמרו בגמרא דבעינן טעמא דאריס וא"כ כאן דלא הוי אריס אמאי נוטל שכר בעבור הרביע של חבירו שעוסק בו וי"ל דלא מיחזי כריבית כיון דקיבל האם לעסק אמרי אינשי משום דטרח באמה טרח בהך פורתא דהוי רביע לבד ודמי למאי דאמרי אריסא למארי משתעבד ה"נ משתעבד לו לענין עסק האם:
מקום שנהגו להעלות שכר כתף וכו'. רבינו ז"ל נראה דמפרש לבהמה שר"ל אם מנהג המקום לתת יותר משום עסק בהמה ממה שנותנים בעסק סחורה נותנים משום דהוי טורח יותר בנוטל בהמה להתעסק מנוטל מעות להתעסק בסחורה וא"ת לפירוש רבינו דסובר דאין שכר כתף לבהמה א"כ מאי האי דקאמר ר"ש שמין עגל עם אמו כו' ואפילו במקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות ומאי איכפת לן דשכר כתף הוי למעות כיון דאין שכר כתף לבהמה. ולפירוש הראב"ד ז"ל ג"כ קשה דכיון דהוא גורס לבהמה מעלין לבהמה היינו כתף בהמה היה לו לומר ואפילו במקום שנהגו להעלות שכר כתף לבהמה מאי למעות מיהו לזה י"ל דכיון דנקט שכר כתף סגי ואע"פ שאמר למעות הוא הדין לבהמה אבל לפירוש רבינו דאין שכר כתף לבהמה קשה. וי"ל דרבינו ז"ל מפרש דה"ק שמין עגל עם אמו ואע"ג דאיכא טירחא פורתא בסייח עם אמו מבאם לחודא לא איכפת לן בההיא טירחא פורתא ואע"ג שהוא מקום דקפדי אטירחא פורתא דאפילו שכר כתף מעלין ומשימין בחשבון לא אמרינן כיון דקפדי אההוא פורתא דטירחא דשכר כתף קפדי נמי אהך פורתא דטירחא דסייח עם אמו דהך טירחא הוי פורתא טפי ולא קפדינן. והטור בסימן קע"ז ביורה דעה הביא פירוש ר"ח באופן אחר ממה שהביאוהו התוספות ז"ל ונראה מלשונו שהוא מפרש פירוש ר"ח שמתחלה נוטל המקבל שכר הכתף לעצמו ושאר הריוח חולקים ולא כמו שפירש הרב ב"י ז"ל שם דבריו דר"ל שיתן שכר הכתף כדי שיתעסק בו וירויח דאין זה במשמע לשון הטור ז"ל שם יע"ש גם שם פירש הרב ב"י ז"ל כוונת רבינו יע"ש והר"א בהשגות פליג על רבינו בתרתי חדא דאית ליה דבהמה ר"ל נוטל שכר הכתף מן הבהמה ותו דאין אותו שכר הכתף מכלל הריוח אלא המקבל נוטל לעצמו:
בעל שהוריד אריס. רבינו ז"ל איירי כשהבעל לא אכל כלל ולכך האריס שירד נוטל הוצאה שיעור שבח אע"פ שהבעל אריס כמו שנוטל הבעל אם לא אכל אבל אם הבעל אכל קמעא דמה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל האריס אינו נוטל כלום אם הבעל אריס והוא מבואר בגמ' פרק האשה שנפלו וסוגיא דהכא איירי באכל הבעל קמעא כמו שביאר שם רש"י ז"ל ורבינו יש תימה עליו שהיה לו להביא הדין הנאמר בסוגיא אע"פ שדינו דין אמת מ"מ לא ה"ל למשבק עיקר הסוגיא וכבר הרגיש בזה הר"ן ז"ל בפירוש ההלכות בפרק האשה שנפלו:
האחין או שאר היורשים וכו'. כוונת הר"א ז"ל לומר דאם אלו האחים היו מאמות חלוקות וכל אחד היו לו נכסים אחרים מאמו אע"פ שהם משותפים בנכסי אביהם לא אמרינן דהוי כשותפין לכל דבר ויכול לומר כל אחד שהוא מנכסים שנפלו לו מאמו אבל אם ירשו מאמם יחד ממון הוי ודאי כאילו ירשו מאביהם ולא עלה על דעת הר"א ז"ל לומר כן כמו שהבין הרב בעל כ"מ אלא כוונתו הוא כשהיו אחים מאב ולא מאם וירש כל אחד מאמו בהא איירי הר"א ז"ל ורבינו ודאי דמודה לו בדין זה וכמ"ש בהלכות נחלות פ"ט והר"א לא השיגו אלא שקיצר ולא האריך והשגה אחרת שכתב גם בזה קיצר יוכיח שלא הקשה אלא מהקיצור לבד ואין זו השגה על רבינו דזה ביאר בהלכות נחלות פ"ט וכן ההיא דמחמת אחין לאחין שם ביארו ואע"ג דשם איירי באחין וכאן איירי נמי בשותפין למד כאן ממה שכתב שם ושם ממה שכתב כאן דהא דחלה אינו כתוב שם וילמד ממה שכתב כאן:
ואם חלה בפשיעה וכו'. מדברי התוספות משמע דדוקא רפואה שיש לה קצבה אבל אין לה קצבה אפילו חלה בפשיעה מתרפא מן האמצע וכן משמע מהירושלמי דאוקימו מתניתין ברפואה שיש לה קצבה ומתניתין בחלה בפשיעה איירי. אבל הטור ז"ל כתב בהיפך דחלה בפשיעה בכל ענין מתרפא מעצמו ובחלה באונס יש לה קצבה מתרפא מעצמו אין לה קצבה מתרפא מאמצע והקשה שם הרב ב"י דמהירושלמי משמע בהיפך כדכתיבנא וכתב שאולי היה לו הגירסא הפוכה ואין זה מספיק דכיון דאמתניתין קאי ומתניתין בחלה בפשיעה איירי ע"כ צריך לאוקומי מתניתין ברפואה שיש לה קצבה לכך נ"ל דהטור ז"ל לא היה לו גירסא אחרת אלא כגירסת התוס' ז"ל ומ"מ כשאלמנה חלתה אית לן כר"ש דמחלק בין רפואה שיש לה קצבה לאין לה קצבה א"כ הכא לא קי"ל כירוש' משום דחלה בפשיעה וכיון דפשע בדין הוא דאפי' רפואה שאין לה קצבה אין לו ובחלה באונס דלא פשע מחלק הטור בין רפואה שיש לה קצבה לאין לה קצבה משום דמשמע ליה דדמי לאלמנה שחלתה וכי היכי דהתם דוקא אין לה קצבה מתרפא מן האמצע ה"נ חלה באונס נמי וזה נ"ל ליישב דעת הטור ז"ל ורבינו לא הזכיר כלל מזה משמע דלא קי"ל כירושלמי בהא ולא מחלקין הכא בין יש לה קצבה לאין לה לא בפשיעה ולא באונס: