ועם ניסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבדו וכו'. כתב הרב בעל כ"מ ז"ל ומשמע לרבינו ז"ל דהיינו בשעת ניסוך היין ע"כ. מוכרח הוא מן המשנה בפ' לולב וערבה דקאמרה דשני ספלים של כסף היו שם מערבי היה בו המים כו' והיו מנוקבין כמין שני חוטמין דקין וכו' דמדקאמר של מים היה דק ושל יין היה עב יותר משמע דהיה מנסך שניהם יחד וכדי שיכלו יחד עשו כן הנקבים:

חוזרין חלילה ובשמיני חוזרין לפייס כולן כאחד. קשה דבפ' החליל (דף נ"ה) איפליגו רבי ורבנן דלא מפייסין המשמרות כולן ולרבנן אחד משני משמרות דלא שלשו בפרים עושה אותו ומפרש התם כי היכי דתיתי מתני' כרבי דהפייס הוא בין שני משמרות. ואם כן קשה אמאי פסק רבינו ז"ל כרבי ולא כרבנן דאע"ג דקי"ל הלכה כרבי מחבירו הא קי"ל ולא מחביריו ואולי משום דפשטה דמתני' וכן ברייתא דכל המשמרות שונות ומשלשות כרבי מוכחי אע"ג דאוקמינהו התם כרבנן סובר רבינו ז"ל דהיינו דחייה בעלמא אבל פשט דידהו כרבי אתיא ולכך פסק כרבי:

ולעולם אין מערבין וכו'. הרב בכ"מ ז"ל כתב סוגית הגמרא והעלה בדברי רש"י ז"ל שטעות הוא מ"ש והא דקתני מציעתא דמתני' אבל אין מעכבין היינו בשלא נתערבו סלתן וכו' דצריך למחוק תיבת בשלא וצ"ל אפי' נתערבו סלתן ושמנן ע"כ. ואני אומר אדרבה מ"ש רש"י ז"ל עיקר ועל פירוש רבינו ז"ל יש לתמוה דפשט הברייתא דאמרה בד"א בסלת ושמן אמתני' קאי וכן פירש"י ז"ל שם וכיון דאמתני' קאי ע"כ הכי קאמרה הא דתני מתני' דאין מערבין נסכי כבשים בנסכי אילים ופרים היינו כשהסלת והשמן קיים כלומר שלא הוקטר ולא נתערבו אבל היכא דהוקטר סלת ושמן או נתערבו ולא נשאר אלא יין מערבין וע"כ הך מערבין הוי נסכי פרים בנסכי אילים דעל זה התחיל תנא דברייתא דבריו ראשונה במה שאמר בד"א דאמתני' קאי ומתני' לא קאמרה דאין מערבין אלא בנסכי פרים ונסכי כבשים וא"כ ע"כ מה שאמרה המשנה אבל אין מערבין כו' איירי בשלא נתערבו ושפיר כתב רש"י ז"ל במה שכתב דמציעתא בשלא נתערבו דמוכרח הוא כיון דברייתא אמתני' קאי. אבל לרבינו ז"ל קשה דאיך אפשר לומר דאפי' נתערבו אין מערבים נסכי כבשים בנסכי פרים הא ברייתא אוקי מתני' בשלא הוקטר הסלת והשמן או לא נתערבו ועל דא קאמר אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים. אלא שיש לומר בדוחק לדעת רבינו ז"ל דס"ל דברייתא לא קאי אמתני' אלא מתני' איירי בכל גוונא אפי' נתערבו אלא ברייתא קא אמרה דין אחר דאין מערבין נסכי כבשים ונסכי כבשים יחד ועל דא קאמרה בד"א בסלת ושמן וכו' והגמ' לא חש להביא דברי הברייתא האמורים קודם ועל דא קאמרה הברייתא בד"א דאין מערבין נסכי כבשים בנסכי כבשים אלא בסלת ושמן קיים שלא הוקטר ולא נתערב אבל הוקטר או נתערב מערבין היין כלומר דוקא נסכי כבשים בנסכי כבשים ולא נסכי כבשים בנסכי פרים ודוחק הוא. ויותר מרווח הוא פשט רש"י ז"ל כדכתיבנא דפירש שם דקאי אמתני' ודבריו הם מיושבים על נכון ואין שם טעות כלל. ולענין מה שהקשה הרב בעל כ"מ ז"ל לפירש"י ז"ל דכיון דלא נתערב הא איכא גזירה ואפי' נסכי כבשים בנסכי כבשים נמי יהא אסור לערב גם לפירוש רבינו ז"ל קשה בהפך כמו שהקשה הוא בעצמו דאי בנתערבו אמאי אין מערבין נסכי פרים בנסכי כבשים הא ליכא גזירה ותירץ שם דמ"מ כיון דנסכי כבשים ונסכי פרים אינם שוים מחמירין טפי. גם אני אומר לפירש"י ז"ל כיון דנסכי כבשים ונסכי כבשים שוים לא מחמרינן בהו כולי האי לאסור כשנתערבו אע"ג דאיכא גזירה, ופירוש רש"י ז"ל מרווח יותר: סליק הלכות תמידין ומוספין בס"ד