Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Damages to Property Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ורחבן שמונה אמות וכו'. לפירוש הטור ז"ל שכתב דשמואל דאמר אריתא דדלאי אע"פ שלא יהיה רחב שמונה אמות מפסיק קשה דבגמרא אמרו נהר או שלולית שהן רחבים שמונה אמות משמע דאנהר נמי קאי שיהיה רחב שמונה אמות לכך נראה כפירוש רבינו ז"ל דפליגי רב ושמואל ולכך פסק כשמואל כדכתב הרב בעל כ"מ ז"ל:
ברוח שאינה מצויה תמיד וכו'. התוס' כתבו לשון הירושלמי על מתני' ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו אפילו ברוח שהעולם מתנהג בו שפעמים הוא בא ופעמים אינו בא:
ובבשתו וכו'. בפרק כיצד הרגל אמרו לחייבו בארבעה דברים וכתב רש"י ז"ל אבל בבושת לא דאמרינן בשלהי פרקין ובבושת עד שיהא מתכוין וא"כ קשה על רבינו ז"ל שכתב בושת, ואולי איירי כשכיון להזיק ולא חש רבינו להאריך שכבר כתב בפ"א מהל' חובל ומזיק שבבושת צריך כוונה וכתב שם שכל שנתכוון להזיק אע"פ שלא נתכוון לבייש אפ"ה הוא חייב בבושת:
והזיקו חייב לשלם וכו'. היינו בעת הנפילה והא הוי תולדה דאש אבל אם הזיקו אחר נפילה הוי תולדה דבור וכן אמרו בפ"ק אי בהדי דאזיל מזיק היינו אש ואם נפלו ברוח שאינה מצויה הוא פטור. קשה דהרי תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא שהרי היו יכולים ליפול ברוח מצויה כשהניחן בראש גגו. וי"ל דה"ק אם נפלו ברוח שאינה מצויה כלומר שלא היו יכולים ליפול באופן אחר אז פטור:
סליקו להו הלכות נזקי ממון בס"ד