Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Firstlings Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין מעשרין מן הנולדין בשנה זו וכו' ויראה לי דאם עשר בהמה משנה לשנה וכו'. קשה דמהיקשא דמעשר בהמה למעשר דגן ילפינן לה דאמר התם מה מעשר דגן מחדש על הישן לא אף מעשר בהמה מחדש על הישן לא וכיון דהוי היקשא ככתוב בהדיא הוי ועוד דהרי יתום ומחוסר זמן וכלאים דמפקינן ליה התם מג"ש דתחת תחת מקדשים ומ"מ כתב רבינו ז"ל לעיל שהם פטורים לגמרי ולא כתב שם דאם עשרם הוי מעשר לחומרא והא קי"ל דהיקש עדיף מג"ש כדכתב בס' הליכות עולם וכיון שכן למה שם כתב רבינו ז"ל שפטורים לגמרי וכאן כתב שמפני חומר הקדשים ה"ז מעשר. וי"ל דכאן איכא ק"ו לעשר מחדש על הישן כדאמרו שם בגמרא ויהיו חדש וישן מתעשרין מזה על זה מק"ו ומה כבשים ועזים וכו' ת"ל עשר תעשר והקשו בתוספות דהיכי אתיא ק"ו ומפקא מהיקשא כיון שאנו יכולים לקיים ההיקש והק"ו ובפ' פסולי המוקדשין (דף ל"ג) תירצו בזה ורבינו ז"ל מכח זה כתב דאינו כתוב בהדיא כיון דאיכא ק"ו נגד ההיקש ואנו יכולים לקיים שניהם:
כל הנולדים באחד בתשרי וכו'. בפרק מעשר בהמה פליגי ר"מ אמר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה ור' אלעזר ור"ש אמרו באחד בתשרי ופסק רבינו ז"ל כר' אלעזר ור"ש דהם רבים ועוד דהוי מחלוקת ואח"כ סתם במשנה דאמרו שם אח"כ כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ"ט באלול הרי אלו מצטרפין והך אתיא כר' אלעזר ור"ש ולכך דחה רבינו ז"ל סתם משנה דבפ"ק דר"ה דאמר בתחלתה באחד באלול ר"ה למעשר בהמה. אבל ראיתי לסמ"ג שכתב בעשין רי"ב ואיזהו ר"ה שלהן כדתנן סתם מתני' דמסכת ר"ה בתחלתה באחד באלול ר"ה למעשר בהמה לפיכך אם נולדו ה' בכ"ט באלול וה' באחד בתשרי מצטרפין דרבינו נראה דפסק כר"מ. אבל מ"ש שאם נולדו ה' בכ"ט באלול וכו' קשה דאמאי נקט בכ"ט באלול ואחד בתשרי דזה לא שייך לומר אלא למי שאומר באחד בתשרי ר"ה. ואולי כונתו לאפוקי ממאי דאמר במתני' כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ"ט באלול לכך הודיענו דאפילו נולד בכ"ט באלול ואחד בתשרי מצטרפין דאחד באלול ר"ה למעשר בהמה:
ביום ט"ו קודם הפסח וכו'. פסק כר"ע דאמר הכי בפ' מעשר בהמה ובן עזאי אמר בעשרים ותשעה באדר. וא"ת הא בגמ' אמרינן דר"ע ובן עזאי פליגי דלר"ע אדר הסמוך לניסן זימנין מלא וזימנין חסר ובן עזאי סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר ורבינו ז"ל בפ"ח מהלכות קידוש החדש משמע דפסק כבן עזאי דבשנה מעוברת אדר ראשון מלא ואדר שני חסר וא"כ נראה דבריו סותרים למה שכתב כאן דפסק כר"ע. וראיתי שם המפרש שכתב דלא אמרו כן בגמ' אלא כשהיו מקדשין על פי הראייה אבל דברי רבינו ז"ל הם בזמן הזה שמקדשין על פי העיבור. והוכרח לומר כן משום קושיא אחרת דבפ"ק דר"ה אסיקו בגמ' דזימנין מלא וזימנין חסר ואיתותב מ"ד אדר הסמוך לניסן לעולם חסר. אבל מ"מ קשה מנא ליה לרבינו ז"ל דבזמן הזה אדר הסמוך לניסן לעולם חסר כיון דבגמ' דברו בזמן הראייה ולא דברו בזמן החשבון וכתב שם המפרש דשלחו למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר היינו לפי החשבון. ותימה על דבריו דא"כ אמאי איתותב שם ממתני' הא מתני' לא איירי אלא ע"פ הראייה והא דמר עוקבא על פי החשבון וצ"ע: