אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל וכו'. נראה דהוא סובר ושלמה דמפני שלא קיבלו בימי דוד ושלמה קיבל הנשים זו היא טעותו וכתב הרב המגיד ז״ל שהדבר מפורש בפרק הערל (יבמות דף ע"ו) דשלמה גיירה לבת פרעה וקשה דמאי מקשה שם והלא לא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה דמה קושיא היא זו הא זו היתה טעותו וכ״ת דהכי פריך הא לא קיבלו ואינם גרים אם כן לא שייך ביה חתנות וכמו שפירש רש״י גבי ותיפוק ליה דמצרית ראשונה וכו' אי אפשר לפרש כן לפי דברי רבינו ז״ל דהוא סובר שאף על פי שאין מקבלין מכל מקום בדיעבד הוו גרים ואם כן ודאי דשייך בהו חתנות. ונ״ל דהגמרא מקשה בבת פרעה דאיך עבד שלמה איסורא והא לא קיבלו וכו' ואין לומר בזה שזו היתה טעותו דבת פרעה משמע פשט הכתוב שלא היה טעות בדבר כמו שאמר הכתוב ויאהב שלמה את ה' וכו' וכמו שפירש הרד״ק ז״ל הכי ולהכי לא נהירא ליה לגמרא למימר שחטא בבת פרעה אלא בשאר הנשים דבבת פרעה לא היה חטא כדאמרינן בגמרא דמידי הוא טעמא אלא משום שולחן מלכים וכו' אלא שלשון הרב המגיד ז״ל קשה לזה דמשמע ליה דרבינו ז״ל איירי בבת פרעה שכך מצינו דאמרו בסוגיא דשלמה גיירה וכו' עד שאפשר לדחוק בדבריו ולומר דה״ק כי היכי דאמרינן בסוגיא דגיירה לבת פרעה אף על גב דלא הוזכר גירות בכתוב כן אומר רבינו ז״ל בשאר הנשים כלומר דיש לו סמך מן הסוגיא אבל רבינו ז״ל אינו מדבר בבת פרעה כלל וזה דחוק ועוד דלפי האמת משמע דעבד איסורא בבת פרעה כיון דהואי מצרית אף על גב [דלא] הוה [אלא] ביאת זנות כמו שאמר רב פפא מכל מקום עבירה היתה בדבר וא״כ עדיין לא תירצו בגמרא מה שהקשו דהיכי עבד איסורא וגם זה קשה לדעת התוספות ז״ל שפירשו גבי מצרית הואי ואיך נשאה שלמה דנראה דעבד איסורא דאם כן לא תירץ הגמרא כלל כמבואר ועוד יש לתמוה על דברי רבינו ז״ל דאיך קאמר דנשאם וכתב ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן וכו' הא בגמרא אמרו שלא היה אלא זנות כדקאמר לאהבה וכמו שמפורש בתירוצא דרב פפא. עוד יש לעורר בדברי הרב המגיד דאמר ומיהו גיורי גיירה כו' דהא לפי תירוצא דרב פפא משמע דלא ס״ל תירוצא דגיורי גיירה אלא אף על גב דהיא ארמית מכל מקום קרי ליה חיתון דמעלה עליו הכתוב וכו' מיהו לזה יש לומר דהוא סובר דאף על פי שאמרו כן במסקנא מכל מקום צ״ל דגיירה משום דלא שייך לומר מעלה עליו הכתוב כאילו נתחתן בה דהא לא שייך בה חיתון ואיך שייך לומר כאילו נתחתן אלא ודאי דגיירה ולא תירצו כן בגמרא אלא קושיא דתיפוק ליה דמצרית הואי וכ״נ מן התוספות פרק כיצד (דף כ"ד:) בסופו שכתבו לא בימי דוד ולא בימי שלמה מאיתי הגיתי ובת פרעה דבימי שלמה לק״מ דמידי הוא טעמא כו' משמע דס״ל דבמסקנא קאי הכי כדכתיבנא. ועל כל שאר הקושיות צריך עיון ועוד דהוא דוחק דכשמקשה והא לא קבלו הוא דפריך דאיך נשאה שלמה דמריהוט לשון הגמרא משמע דמשום דתירץ לו גיורי גיירה פריך הך קושיא לרבא דאמר בגיותן לית להו חתנות דאם כן עכו״ם הם אף על פי דגיירום כיון דלא קבלו גרים וא״כ איך שייך חתנות אבל אם מקשה איך נשא שלמה אין זו קושיא לרבא דאמר בגיותן למה שתירץ גיורי גיירה דכ״ש דהוא קשה הכתוב לכ״ע דמ״ש שהם עכו״ם ואיך נשא שלמה ואין זו קושיא לרבא עם שיש לומר לזה דהך והא לא קבלו לא ר״י אמרו וגם הגמרא לא אמרו לחזק קושיית רב יוסף אלא קושיא בפ״ע היא וע״כ צ״ל כן לפירוש התוספות ז״ל במה שפירשו והא מצרית ראשונה. ולמ״ש רש״י ז״ל גבי והא מצרית ראשונה ניחא דכל הקושיות לחזק קושיית רב יוסף דלא שייך חתנות אתו אבל בכתוב אינה קושיא די״ל דטעה וזו נ״ל שהזקיקו לפרש״י ז״ל לפרש כן. ודברי הרד״ק ז״ל בספר מלכים על פסוק ויתחתן שלמה הם פלא בעיני וי״א דבגיותן לית להו חתנות וכו' ושלמה נשא את בת פרעה ועבר על לא תתחתן בם דאיך אמר דעבר על לא תתחתן לפי סברת רבא שאמר בגיותן לית להו חתנות בגירותן אית להו חתנות הא קרא דלא תתחתן לא כתיב אלא בז' עממין בלבד ולא עבר על לאו דלא תתחתן אלא בז' עממין דאל״כ לסברת רבא כל עכו״ם ליהוו אסורים וכי תימא אמאי לא אמרינן הכי הרי הקשו התוספות כן בפרק כיצד (דף כ"ג) גבי ההוא בשבעה עממין כתיב ותירצו דמדאסר רחמנא גר עמוני וכו' משמע דשאר גרים שרי. ועוד לדבריו מה הקשו והא מצרית הואי ואיך נשא שלמה הא עכ״פ עבר על לא תתחתן בם ואפילו דלפי פירוש מה שהקשו והא מצרית הואי ר״ל ולא שייך חתנות עדיין קשה דקושיא זו היא לכולי עלמא בין למ״ד קבלו גרים בימי דוד ושלמה בין למ״ד לא קבלו גרים ולכולם צריך אתה לתרץ מתוך אהבה כתירוצא דרב פפא והיכי קאמר ולמי שאמר שלא קבלו גרים וכו' דמשמע דתירוצא דרב פפא לא הוי אלא לפי דבריו במקום דהוי לדברי כולי עלמא וצריך עיון: